מתוך ההקדמה למחקר: "כיום בישראל, בשונה מקבוצת העצמאים והשכירים, קבוצת הפרילנסרים איננה מוכרת מכוח החוק תחת הגדרה רשמית, אלא רק כחלק מקבוצת העצמאים, ובשל כך אין מדיניות ברורה בנוגע לאופן העסקתם והזכויות המגיעות להם. פרילנסרים מוצאים את עצמם נופלים בין הכיסאות: הם אינם זכאים, מצד אחד, לזכויות מהן נהנים עובדים שכירים, כגון ימי מחלה, דמי אבטלה, והסכמי עבודה. מצד שני הם חסרים במקרים רבים את היכולת ואת האמצעים להתמודד עם החובות הנדרשים מעצמאים ומחברות, הכרוכים במקרים רבים בידע מקצועי ובגמישות כלכלית שמאפיינים יותר ארגונים מאשר אנשים פרטיים.
מטרת המחקר הינה מיפוי של אוכלוסיית הפרילנסרים, תכונותיה הדמוגרפיות וניידותה, בחינת הצרכים הייחודיים והקשיים המרכזיים הכרוכים באופן העסקה זה וגיבוש מדיניות שתתמודד איתם מבלי לפגוע ביתרונות ותועלות אפשריים שיש לפרילנסרים מעצם אופן העסקתם".