מתוך ההקדמה למחקר: "החיים בישראל בימי משבר הקורונה הזכירו מאוד נסיעה ברכבת הרים. הסגר הראשון במרץ, הפתיחה החפוזה של המשק והתנעתו מחדש באפריל ובמאי, פתיחת שנת הלימודים, וכמעט מייד לאחר מכן סגירת בתי הספר, הסגר השני הבלתי נמנע בספטמבר, הפתיחה והסגירה. וכמובן, בזמן האחרון גם הציפייה (התקווה?) שקצב ההתחסנות המהיר יאפשר לרכבת ההרים הזאת להוליך אותנו בבטחה אל קרקע יציבה.
במסמך הזה אנחנו מנסים למפות כמה מהמהמורות שעוד צפויות לנו בדרך ולשער כיצד תיראה הקרקע היציבה הזאת, במה היא תהיה שונה מנקודת המוצא שלנו, ואילו אתגרים והזדמנויות יִיקָרו בדרכנו בשנים הבאות. חזרה לסטטוס-קוו שלפני הקורונה, מבחינות רבות לא יהיה בה די; עלינו לנצל את ההזדמנויות שהמשבר מציע לנו כדי להזניק את החברה אל עתיד ורוד יותר. במסמך הזה אנחנו מְכַנסים את התובנות של המומחים הבכירים שלנו בתחומי המחקר השונים של מרכז טאוב: מאקרו-כלכלה, שוק העבודה, רווחה, חינוך, דמוגרפיה, וכמובן בריאות. כמו שיתברר להלן, כל הנושאים קשורים זה בזה לבלי הפרד".