הכנסות והוצאות משק הבית

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך ההקדמה למחקר: "העבודה בוחנת את הפער השוטף בין ההכנסות להוצאות של משקי בית כאומדן לסיכוייהם להיקלע לבעיות כספיות".

המלצת מערכת אשל: את זה שיש בישראל הרבה משפחות במינוס, את זה כולם יודעים. אבל מה המאפיינים של המשפחות האלו? מי יותר במינוס: משפחות שגרות בשכירות  או משפחות שמשלמות משכנתה? האם יש קשר לגיל? לאזור מגורים? האם נשואים נמצאים במינוס יותר מלא נישואים? זה כבר מתחיל להיות מעניין… ובאיזה עשירון חייבים יותר לבנקים, ומי לוקח הלוואות מחברים ומשפחה? והאם למשפחות שפנו לייעוץ לכלכלת המשפחה יש מאפיינים מיוחדים? (המחקר משווה את נתוני כלל האוכלוסייה לנתוני המשפחות שפנו לקבל סיוע מארגון פעמונים). תכנסו, תקראו, יש מה ללמוד…

מתוך התקציר למחקר: "בשנים האחרונות נשמעת הטענה כי רמת המחירים של מוצרי הצריכה בישראל גבוהה מזו שבחו"ל. המחקר מציג השוואה של רמות המחירים בישראל וב-OECD לאורך 25 שנים, מ-1990 עד 2015".

המלצת מערכת אשל: פעם, כשנסענו לחו"ל, הופתענו מרמת המחירים הגבוהה של מוצרי הצריכה, וגם מהמחיר הגבוה של האוכל. "באירופה, המלפפונים יקרים מאד, וגם אורזים כל מלפפון באריזה נפרדת" כך סיפרו החבר'ה שחזרו מפריז או מלונדון…  אבל היום יש תחושה שהמצב התהפך, ומחירי מוצרי הצריכה בארץ הפכו להרבה יותר יקרים מבחו"ל. ואפילו יצאנו בגלל זה למחאה על מחיר הקוטג'… אז מה באמת קורה, ואילו מוצרים יותר יקרים בארץ, וממתי, ולמה, וכמה? רוצים השוואה לכל מדינות ה OECD? וגם ניתוח הסיבות למה שקורה? הנה קיבלתם…

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על התפתחות השכר הממוצע בשנים 2010–2020, וכן נתונים על השפעת המשבר הכלכלי בשל נגיף הקורונה על התפתחות השכר הממוצע בשנת 2020".

מתוך המבוא למחקר: עבודה זו חושפת לראשונה סטטיסטיקה תיאורית של פערי השכר על פי חתכים שונים של השכלה, ותק וכישורים.

המלצת מערכת אשל: אם אתם צעירים, ומתלבטים אם ללכת למגזר הפרטי או הציבורי, אז כדאי מאד שתקראו את המחקר הזה, ותגלו מי עובד יותר, מי מרוויח יותר, מי מתוגמל יותר על ההשכלה שרכש, ועל הוותק שהוא צובר, ואיפה מקום העבודה בטוח יותר (טוב, נו… זה ברור…) עכשיו כבר לא צריך לנחש, יש מחקר שנותן תמונה מלאה, הנה, הוא לפניכם.

מתוך ההקדמה לסקר: "14 ימים לפני תאריך הגיוס מקבל המתגייס את הזכאות לכרטיס הכוכבים, ובאמצעותו הוא יכול לרכוש ציוד ברשתות השיווק. צה"ל מפרסם רשימת פריטים שהוא ממליץ למתגייסים לרכוש באמצעות הכוכבים, כיוון שלדבריו הם לא יינתנו בבקו"ם. הסקר עוסק, פרט להיקף ההוצאה על מוצרים שאפשר לרכוש במסגרת תוכנית הכוכבים, גם בהוצאות נוספות של חיילים בשירותם, ובהן הוצאות על מוצרי חשמל, מזון, חבילת תקשורת, ביטוחי בריאות, קבלת סיוע כספי מההורים וממקורות אחרים"

מתוך התקציר למחקר: "מטרת המחקר: לאמוד שינויים בצריכה בעקבות הפרישה מהעבודה. תוצאות עיקריות ומסקנות: הן עבור גברים והן עבור נשים נמצאה ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת לאחר הפרישה…"

המלצת מערכת אשל: הידעת, שהוצאות על מזון קטנות בעקבות הפרישה? אז זה לא בגלל שגבר בן 68 אוכל פחות מגבר בן 66, ממש לא. אז כנראה יש לזה סיבה אחרת (רמז? יש יותר זמן לקנות ביעילות ובזול). ומה עם הוצאות על ביגוד? על פנאי ונופש? והאם יש הבדל בין גבר שכיר שפורש לגבר עצמאי שפורש? ולאשה שפרשה? כל מי שעוסק בתכנון לכלכלת המשפחה ומייעץ למשפחות שנמצאות על התפר של תקופת הפרישה, חייב לקרוא את המחקר הזה ולהתייחס בייעוץ גם לממצאי המחקר…

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך תיאור וניתוח של תחום עמלות העו"ש בישראל בהשוואה למדינות המפותחות: סקירה של עלות העמלות, הכנסות הבנקים מאפיק זה והשוואה בין-לאומית של גובה עמלות העו"ש והרכבן".

המלצת מערכת אשל: זה נראה כאילו מדובר בכסף קטן, ובסה"כ כמה שקלים לחודש ומה בכלל עושים מזה עניין… אבל… בשנת 2020 כרבע מלקוחות הבנקים עדיין שילמו עמלות גבוהות מדי. באפריל 2014 נכנסו לתוקף תקנות שחייבו את הבנקים לשווק מסלול עמלות בסיסי, כ"מוצר מדף", בעלות מקסימאלית של 10 ש"ח. אם בא לך להתעמק בתחום, לדעת כמה הבנקים מרוויחים מעמלות, וכמה פראיירים יש שעדיין נמצאים במסלולים יקרים, והשוואה לנעשה בחו"ל, הנה המחקר לפניך, קח נשימה ארוכה וצלול לנתונים…

מתוך ההקדמה למחקר: "להלן ריכוז נתונים על הוצאות לצריכת חשמל בישראל בפילוח לפי מספר הנפשות במשק הבית ולפי עשירונים. הנתונים לקוחים מסקר הוצאות משקי הבית האחרון שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסקר נתונים על הוצאות משקי הבית בתחומים שונים, ובהם דיור, מזון, הלבשה והנעלה, ובין השאר יש בו נתונים על הוצאות משקי הבית לצריכת אנרגיה לשימוש ביתי: חשמל, גז ודלק. …"

מתוך המבוא למחקר: בדיון הציבורי חוזרות ועולות הטענות כי "מעמד הביניים נשחק" וכי מצבן הכלכלי
של השכבות החלשות הורע. מדיניות הממשלה יכולה להשפיע על הרווחה של כלל משקי הבית ושל שכבות אוכלוסייה שונות, בעיקר דרך ההוצאה הממשלתית ודרך מערכת המס. עבודות קודמות תיעדו את הירידה החדה בהוצאות הממשלה משנת 2003 והצביעו על הפגיעה בשכבות החלשות עקב קיצוץ זה.

פרק זה ידון בשאלת ההשפעה של מדיניות המיסוי, כלומר הכנסות הממשלה, על משקי הבית. הפרק בוחן את השינוי בנטל המס שחל בין 2003 ,שנת "השבר" במדיניות הפיסקאלית, ובין 2011 ,לפי עשירוני ההכנסה של משק הבית"

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בנקודות זיכוי במס של אמהות עובדות, שאינן מנוצלות. במסמך נסקרת סוגיית נקודות הזיכוי לאם עובדת ומוצגים סף המס למשפחה עם ילדים ואומדן ההיקף של נקודות הזיכוי שאינן מנוצלות…"

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בהכנסות מאגרות הממשלתיות המוטלות בישראל לפי משרדים בשנים האחרונות. במסמך מוצגים נתונים על הכנסות המדינה מאגרות וסקירה
של האגרות הקיימות"

מתוך המבוא למחקר: "…בחינה של תמהיל ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל מלמדת על שיעור
גבוה יחסית של מימון פרטי ביחס למימון הציבורי: 39% מההוצאה הלאומית על בריאות ממומנים על ידי משקי הבית בהשוואה ל–28% במדינות OECD…"

המלצת מערכת אשל: הוצאות על בריאות הן מרכיב חשוב בהוצאות כלכלת המשפחה (טיפול בבעיות רפואיות – רופאים, בדיקות, תרופות וכד',  וגם ביטוח רפואי). אז כמה בממוצע מוציאים צעירים על בריאות? כמה מוציאים מבוגרים? האם זה נכון שבגיל מבוגר מוציאים יותר על בריאות? מתי העקומה מתחילה לעלות, ובכמה? וודאי תופתעו לשמוע כי לפי המחקר, בגילאי 0-4 מוציאים יותר מאשר בגילאי 5-14, ובגיל 85 מוציאים דווקא הרבה פחות על בריאות מאשר בגיל 60. וכמו תמיד, כשחוקרים לעומק יש הפתעות, ולא הכול עובד לפי האינטואיציה… המחקר מפרק לנו את ההוצאות לפי גיל, וגם משווה את הנתונים מול מדינות רבות.  כל מי שעוסק בתכנון כלכלי למשפחות כדאי שיכיר את הנתונים.

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר