מחקרים

מתוך המבוא למחקר: "עניינו של המסמך בשינויים בהרגלי הצריכה של משקי בית ובמדדי המחירים בתקופת משבר הקורונה בהשוואה לשנת 2019 ולמדינות אירופה"

המלצת מכון אשל: הידעת? בישראל, בתקופת הקורונה מחיר התה ירד, בעוד מחיר הקפה עלה… באירופה, גם מחיר התה עלה. לפעמים, הנתון הבודד חסר משמעות, אבל הזווית הרחבה היא המעניינת. אז הנה לנו מבט רחב על שינוי הרגלי הצריכה של הישראלים בתקופת הקורונה, ומנקודת המבט של כלכלת המשפחה זה מביא לחשיבה נוספת: אם בתקופת הקורונה משק הבית הצליח להצטמצם ברמת ההוצאות, אז גם לאחר שתסתיים הקורונה הוא יוכל לצמצם הוצאות ולייצר חיסכון גדול יותר. כי בסופו של יום, מדובר בעיקר בהרגלים. המחקר מביא נתונים, וכל אחד מוזמן להביא תובנות משל עצמו…

מתוך התקציר למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על תביעות ופניות בעניין תשלומי מזונות במהלך החודשים הראשונים של משבר הקורונה. במסמך מוצגים נתונים על קצבאות מזונות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, תיקים לגביית חובות מזונות שנפתחו בהוצאה לפועל, פניות שהוגשו לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בדבר הפחתה וביטול של דמי מזונות או הגדלתם ותביעות בנושאים אלה שהוגשו לבתי הדין השרעיים.

מתוך המחקר: "…ישראל, שנכנסה למשבר עם שוק עבודה איתן, שיעורי אבטלה נמוכים מאוד ושיעורים גבוהים של תעסוקה והשתתפות בכוח העבודה, ספגה פגיעה קשה עקב המשבר התעסוקתי שיצרה המגפה. הפגיעה בשוק העבודה הייתה קשורה ככל הנראה לחששות צרכנים מחשיפה לנגיף, לירידה בביקושים המקומיים עקב קיטון בהכנסות משקי הבית, לירידה בביקושים לייצוא ולעלייה באי הוודאות, לרבות אי ודאות בהקשר התעסוקתי.

על אף פיתוח החיסונים למחלה ותחילת הפצתם בסוף 2020, המשבר התעסוקתי אינו צפוי להסתיים בקרוב ותהליך החזרה של המשק למצב של תעסוקה מלאה עשוי להימשך מספר שנים…"

מתוך ההקדמה למחקר: "פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה".
המסמך מציג פערי שכר חודשיים, שעתיים, לפי לאום ומגדר, לפי רמת השכלה ומגדר, לפי גיל, בקרב שכירים ובקרב מנהלים ועוד.

מתוך התקציר למחקר: "שיקולים רבים מנחים סטודנטים פוטנציאלים… בנוסף לכל אלה, קיים גם השיקול של "התשואה להשכלה" – תרומת התואר האקדמי להשתלבות בשוק העבודה בסיום התואר".

המלצת מערכת אשל: הידעת, שרמות השכר הגבוהות ביותר, בממוצע, מושגות ע"י בעלי ציון פסיכומטרי של 675-700 נקודות? ושגברים נושרים יותר מנשים במהלך הלימודים לתואר ראשון? כמובן, שהשיקולים לבחירת מקצוע הלימודים הם רבים, ובעיקר מושפעים מתחום ההתעניינות ונטיית הלב. אבל אם אתם חושבים גם על כלכלת המשפחה שלכם בעוד כמה שנים, ומתעניינים בקשר שבין השכר לתחום הלימודים, אז תוכלו למצוא אותו במחקר המצורף.

מתוך התקציר למחקר: "המיקוד מציג את התפתחויות בתעסוקה ובשכר בעשרים השנים האחרונות … בין הממצאים: השכר הממוצע של נשים עלה בקצב מהיר בהשוואה לעליית השכר בקרב גברים, וכן נרשמת עלייה מהירה בשכר מאז 2014, בכל קבוצות האוכלוסייה".

המלצת מערכת אשל: תמיד חשוב להסתכל במבט השוואתי, לאחור, וגם לנעשה במדינות אחרות. נטייתנו הטבעית היא להסתכל על המצב הקיים, ולקטר… 🙂 אבל הרבה דברים חשובים קורים לאורך השנים (למשל, שרמת השכר הכללית עלתה מאז 2014, ושרמת השכר של הנשים עלתה בקצב חד יחסית, וכך גם רמת השכר בגילאי 60-64) ועוד מגוון נתונים השוואתיים…

מתוך המבוא לדו"ח: "הדו"ח מפרט את הנתונים, את הממצאים ואת ניתוחי העומק לגבי הוצאות השכר עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך הממשלתית ומערכת הביטחון, תוך הבחנה בין דירוגים וקבוצות שכר…"

המלצת מערכת אשל: מערכת אשל לא נוהגת לתת ציונים, אבל הפעם לא התאפקנו. קריאת הדו"ח הזה היה פשוט תענוג. ככה צריך להראות דו"ח מקיף, שכולל 150 גרפים מאירי עיניים (ספרנו…). מעבר למידע שהדו"ח נותן, לכו תיהנו מצורת ההגשה… שאפו!

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על שכר מורים מתחילים לעומת מורים ותיקים: שכר רשמי על פי הסכמי העבודה לעומת שכר בפועל, שכר מורים בהשוואה לשכר הממוצע במשק, לשכר בעלי השכלה על-תיכונית ולשכר עובדי המדינה.

בהשוואה בין תנאי ההעסקה של מורים ומעמדם במדינות שונות יש להביא בחשבון, מלבד רמת השכר, גם משתנים נוספים. אך, כאמור, מסמך זה מתמקד בהשוואה בין רמות השכר של מורים במדינות שונות".

מתוך התקציר למחקר: "נתונים על מספר העובדים החברים בארגוני עובדים ועל היקף דמי החבר ודמי הטיפול הארגוני המשולמים לארגונים אלה".

המלצת מערכת אשל: דין פרוטה כדין מאה. עובדים רבים משלמים דמי חברות באחד מארגוני העובדים, העלות החודשית נראית קטנה, כ-0.8 מהשכר. אבל בואו נעשה רגע חישוב מהיר: עובד שמרוויח 12,500 ש"ח (בערך השכר הממוצע במשק) משלם 100 ש"ח לחודש שהם 1200 ש"ח לשנה שהם 48,000 בארבעים שנות עבודתו. אם העובד היה חוסך את 100 השקלים מידי חודש, בריבית של 3.5%, בסוף התקופה היו מצטברים לו יותר מ 100,000 ש"ח. בוודאי שאין פה המלצה לבטל את דמי החברות בארגון העובדים, אבל דין פרוטה כדין מאה, כבר אמרנו? במחקר נתונים על דמי החבר בארגוני העובדים השונים.

מתוך התקציר למחקר: "בשנים האחרונות המשק הישראלי איתן מאוד. קצב הצמיחה יציב ומחירי הצריכה ירדו ביחס לממוצע במדינות אחרות (בנטל וברנד 2018 ) השיפור לא פסח על שוק העבודה;
העלייה בשיעורי ההשתתפות בו נמשכת, וכך גם שיעורי התעסוקה של גברים ונשים כאחד, ושיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי. נוסף על כך חלה עלייה בשיעור המשרות 1 הפנויות ועלייה מתמשכת בשכר. עליות אלו, לצד מספר שעות העבודה הממוצע הגבוה, מצביעים על כך ששוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

בפרק זה יתוארו השינויים שהתרחשו בשוק העבודה בישראל, וייבחן הפירוק לגורמי השינוי במגוון ממדים. ראשית ייסקרו השינויים במדינה ממבט-על, ולאחר מכן ייבחנו השינויים בקבוצות אוכלוסייה שונות".

הנתונים והמגמות העיקריות לשנת 2018 בשוק התעסוקה הישראלי, לרבות מפוטרים ומתפטרים, תובעי אבטלה, תובעי הבטחת הכנסה ועוד…

מתוך המבוא למחקר: "אחת הבחירות הכלכליות החשובות בעת רכישת השכלה היא הבחירה בתחום הלימוד. לבחירה זו השפעה על הכישורים הנרכשים במהלך הלימודים, על הענף ומשלח היד בעת ההשתלבות בשוק העבודה וכפועל יוצא על השכר הפוטנציאלי…"

המלצת מערכת אשל: הרבה פעמים אנחנו שומעים מצעירים שסיימו ללמוד שהם היו בוחרים מסלול לימודים שונה אם הם היו יודעים כמה הם ירוויחו במקצוע שהם למדו… אז הכסף הוא לא העיקר, ולנטיית הלב יש חשיבות מכרעת, ולמרות שכלכלת המשפחה העתידית זה לא בדיוק מה שמעניין צעיר בן 21, אולי בכל זאת כדאי לדעת את הנתונים לפני שמחליטים על הפקולטה באוניברסיטה, ולא אחרי שמסיימים את התואר?

מתוך התקציר למחקר: "במסמך מובאים נתונים על הפריפריה, ובהם דמוגרפיה (אוכלוסייה והגירה פנימית), תעסוקה (מועסקים, שיעור השתתפות בכוח העבודה ושיעור אבטלה), ענף ההייטק (משרות, הוצאה על מחקר ופיתוח, וחברות הזנק) וענף התעשייה (משרות, תמורה ממוצעת למשרה, תפוקה ממוצעת למשרה וערך מוסף גולמי למשרה). במסמך מוצגות גם הסיבות האפשריות לפערים בין הפריפריה ומרכז הארץ וכלי מדיניות אפשריים לצמצום פערים אלו".

המסמך מרכז נתונים מכמה זירות הרלוונטיות במיוחד לתקופת הקורונה. בין השאר המסמך מציג נתונים על תחושות בדידות, לחץ וחרדה, על תעסוקה ואבטלה, על פיטורי נשים ועל מענקים לעצמאיים, על עבודה מהבית ועל אלימות במשפחה, כל זאת בהקשר המגדרי ותוך התייחסות למצב הנשים בתקופה זו.

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק באיסוף נתונים על אוכלוסיית הלהט"ב ועל משקי בית חד-מיניים, על ידי גופי סטטיסטיקה רשמיים במגוון מדינות.

לפי ה-OECD, איסוף נתונים רשמיים על אוכלוסיית הלהט"ב הוא נדבך חשוב בגיבוש מדיניות ציבורית הקשורה לקהילה הגאה ובהקצאת משאבים רלוונטיים. למרות חשיבות הנתונים, איסוף מידע על הקהילה הגאה אינו חף מאתגרים מתודולוגיים ופרקטיים. קושי מרכזי בהערכת גודל אוכלוסיית הלהט"ב הוא בכך שלהט"בים רבים עדיין מסתירים את זהותם המינית או המגדרית.

למרות הקשיים שצוינו לעיל, ב-15 מתוך 37 מדינות ה-OECD מופצים סקרים ארציים שבהם שואלים ישירות על נטייתו המינית של המשיב, אך ככלל, גופי סטטיסטיקה רשמיים בישראל, ובפרט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אינם אוספים נתונים מובחנים על אוכלוסיית הלהט"ב"

מתוך המבוא לספר: "עם הופעת ספר החברה הערבית (9) אוכלוסייה, חברה, כלכלה מסיים מכון ון ליר בירושלים מפעל סטטיסטי שהחל בשנת 2005 ,שהוקדש לתיעוד מאפייניה של החברה הערבית בישראל והשינויים הפנימיים המתחוללים בה. כרך תשיעי זה יוצא, כקודמיו, בגרסה דיגיטלית, וקובצי הנתונים שבו והפרשנות שהוא מציע פתוחים ונגישים לכל המעוניין. יחד מספקים כרכי הסדרה מבט רחב על החברה הערבית בישראל לאורך זמן".

המלצת מערכת אשל:  הספר מרכז מאות לוחות סטטיסטיים מתוך מאגרי המידע הממשלתיים, ובמיוחד ממאגרי הלמ"ס וביטוח לאומי. מי שפועל בחברה הערבית בכלל, ומי שרוצה ללמוד על כלכלת המשפחה הערבית בפרט, ימצא שפע של נתונים אודות ההתנהלות הכלכלית של המשפחה במגזר הערבי, בחתכים שונים. הספר מרכז נתונים, מסביר אותם בגובה העיניים, פורס נתונים וממצאים עיקריים העולים מהנתונים וגם מנתח מגמות…

מתוך תמצית המחקר: "מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו לעריכת ניתוח משפטי של מכלול ההסדרים שמובילים לפער הפנסיה המגדרי בישראל"

המלצת מערכת אשל: הפנסיה של הנשים נמוכה יותר, ולא רק בגלל שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, או שהן יוצאות לפנסיה מוקדם יותר. יש עוד סיבות רגולטוריות ומשפטיות המובילות למצב הזה. המחקר פורס את מכלול הסיבות לפער המגדרי הזה, תוך ניתוח המצב בכל מסלולי הפנסיה הנהוגים היום (רק בפנסיה התקציבית יש שוויון בין גברים ונשים). מי שעוסק בייעוץ לפרישה יגלה זווית נוספת של מערך הפרישה בישראל, וגם הצצה לאי השוויון המגדרי במדינות ה- OECD …

מתוך התקציר למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על שיעורי תעסוקה ושכר של עובדים ערבים בהשוואה לממוצע הארצי".

המלצת מערכת אשל: על פי המחקר, בשנים 2011-2018 עלה השכר החציוני של הגברים הערביים יותר משיעור עלייתו הממוצעת במשק. אצל הנשים הערביות המצב הפוך דווקא. המחקר פורס נתונים השוואתיים ומי שכלכלת המשפחה של עובדים במגזר הערבי לנגד עיניו כדאי שיציץ בנתונים…

בדו"ח ישנה התייחסות רחבה להכנסות במגזר הערבי, לתעסוקה בו, לחסכונות של משקי הבית ולמרכיבים נוספים באופי ניהול כלכלת המשפחה במגזר זה. הדו"ח מפרט את מצבה הכלכלי של החברה הערבית לפני המשבר ואת השפעת משבר הקורונה על משקי הבית בחברה זו

.

מתוך ההקדמה למחקר: "במחקר מוצגים בו נתונים על תעסוקת חרדים ועל עוני בקרב חרדים. הנתונים המוצגים נסמכים על שני מקורות עיקריים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העורכת את סקר כוח-אדם, את סקר הכנסות והוצאות ואת הסקר החברתי, והמוסד לביטוח הלאומי, המפרסם את דוח ממדי העוני והפערים החברתיים"

המסמך בוחן את אומדן הנכללים במונח "אוכלוסייה חרדית", את שיעור המועסקים באוכלוסייה, ההשתתפות בכוח העבודה, שיעור הבלתי מועסקים, רמת ההכנסות וההוצאות באוכלוסייה זו, רמת העוני בה ועוד

מתוך ההקדמה למחקר: "קיים קושי להגדיר "חרדי" ו"חרדי לשעבר". לכל גוף, רשות או משרד ממשלתי יש הגדרה שונה לחרדי, ולעיתים לגוף אחד יש כמה הגדרות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהתבסס על סקר כוח אדם, כ-14% מאוכלוסיית היהודים בישראל בשנת 2016 הם חרדים. אין הגדרה או נתונים על מספר החרדים לשעבר בישראל.

מסמך זה בוחן האם המדינה מפעילה תכניות סיוע ייעודיות לחרדים לשעבר המבקשים להשתלב בשוק התעסוקה, והאם התוכניות המיועדות לחרדים פתוחות בפניהם.

מתוך ההקדמה למחקר: "כיום בישראל, בשונה מקבוצת העצמאים והשכירים, קבוצת הפרילנסרים איננה מוכרת מכוח החוק תחת הגדרה רשמית, אלא רק כחלק מקבוצת העצמאים, ובשל כך אין מדיניות ברורה בנוגע לאופן העסקתם והזכויות המגיעות להם. פרילנסרים מוצאים את עצמם נופלים בין הכיסאות: הם אינם זכאים, מצד אחד, לזכויות מהן נהנים עובדים שכירים, כגון ימי מחלה, דמי אבטלה, והסכמי עבודה. מצד שני הם חסרים במקרים רבים את היכולת ואת האמצעים להתמודד עם החובות הנדרשים מעצמאים ומחברות, הכרוכים במקרים רבים בידע מקצועי ובגמישות כלכלית שמאפיינים יותר ארגונים מאשר אנשים פרטיים.

מטרת המחקר הינה מיפוי של אוכלוסיית הפרילנסרים, תכונותיה הדמוגרפיות וניידותה, בחינת הצרכים הייחודיים והקשיים המרכזיים הכרוכים באופן העסקה זה וגיבוש מדיניות שתתמודד איתם מבלי לפגוע ביתרונות ותועלות אפשריים שיש לפרילנסרים מעצם אופן העסקתם".

מתוך התקציר למחקר: "במסמך סקירה בין לאומית על הכרה בניכוי הוצאות של עסקים ועצמאים בתשלום מס הכנסה, בשלושה תחומים: טיפול בילדים, הוצאות אש"ל ושווי רכב לעוסקים עצמאים. המסמך סוקר את הנעשה בישראל ובמדינות נוספות:  שבדיה, ספרד, צרפת, בריטניה, נורבגיה, אירלנד, גרמניה, פינלנד, קנדה והולנד"

מתוך התקציר למסמך: "מחקר זה עוסק בבחינת קבלת ההחלטות בקרב אנשים המתמודדים עם עוני. מחקרים רבים הצביעו על כך שאנשים החיים בעוני צריכים לקבל החלטות הרות גורל הקשורות להישרדותם מדי יום. המטרות של המחקר הנוכחי היו: 1) ללמוד מהן ההחלטות והעדפות הכספיות של אנשים החיים בעוני ואילו סיכונים נלקחים על ידם בקבלת ההחלטות וקביעת העדפות הכלכליות. 2) להבין את תפקידם של ההקשרים החברתיים, ובמיוחד את הסטיגמות, שעדיין חקוקות בחברה, לגבי האנשים החיים בעוני, בהתייחס לסוג ההחלטות הכלכליות אותם הם מקבלים…"

המלצת מערכת אשל: כל העוסקים בטיפול במשפחות הנמצאות במעגל העוני צריכים לקרוא את המחקר הזה, להבין מה עובר על המשפחה, מה מניע אותה, מהם בולם אותה… מה המשמעות של לגדל ילדים בעוני, להיות בלחץ ובאי וודאות מתמידים…  ולנהל כלכלת משפחה עם משאבים מצומצמים.

מתוך תקציר המחקר: "על פי השיטה המקובלת לאמידת העוני בישראל, עוני נמדד באופן יחסי להכנסה הפנויה – מדד ההכנסה. במיקוד זה ננסה לספק עדויות אמפיריות לכך שקיים מדד השונה ממדד ההכנסה, שמסייע באיתור משקי הבית הנזקקים ביותר".

המלצת מערכת אשל: המחקר הזה מאד רלוונטי למי שעוסק בכלכלת המשפחה, וצריך לזהות את ההתנהלות הכלכלית של המשפחה. אז מיהי משפחה ענייה? זו שההכנסה שלה נמוכה? והאם משפחה עם הכנסה נמוכה, אבל יש לה מקורות הון נוספים (ירושה, למשל), נחשבת ענייה? אז כבר יש פה שני מדדים: ההכנסה מצד אחד, אבל ההוצאה גם היא קריטריון… והאם יש הבדל בין צעירים עניים (שעוד יגדילו את ההכנסה) לפנסיונרים עניים, שמצבם כבר לא ישתפר? מיהו עני, ומהם הקריטריונים שמעידים על כך? את זה המאמר בוחן…