מחקרים

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך ההקדמה למחקר: "העבודה בוחנת את הפער השוטף בין ההכנסות להוצאות של משקי בית כאומדן לסיכוייהם להיקלע לבעיות כספיות".

המלצת מערכת אשל: את זה שיש בישראל הרבה משפחות במינוס, את זה כולם יודעים. אבל מה המאפיינים של המשפחות האלו? מי יותר במינוס: משפחות שגרות בשכירות  או משפחות שמשלמות משכנתה? האם יש קשר לגיל? לאזור מגורים? האם נשואים נמצאים במינוס יותר מלא נישואים? זה כבר מתחיל להיות מעניין… ובאיזה עשירון חייבים יותר לבנקים, ומי לוקח הלוואות מחברים ומשפחה? והאם למשפחות שפנו לייעוץ לכלכלת המשפחה יש מאפיינים מיוחדים? (המחקר משווה את נתוני כלל האוכלוסייה לנתוני המשפחות שפנו לקבל סיוע מארגון פעמונים). תכנסו, תקראו, יש מה ללמוד…

מתוך התקציר למחקר: "בשנים האחרונות נשמעת הטענה כי רמת המחירים של מוצרי הצריכה בישראל גבוהה מזו שבחו"ל. המחקר מציג השוואה של רמות המחירים בישראל וב-OECD לאורך 25 שנים, מ-1990 עד 2015".

המלצת מערכת אשל: פעם, כשנסענו לחו"ל, הופתענו מרמת המחירים הגבוהה של מוצרי הצריכה, וגם מהמחיר הגבוה של האוכל. "באירופה, המלפפונים יקרים מאד, וגם אורזים כל מלפפון באריזה נפרדת" כך סיפרו החבר'ה שחזרו מפריז או מלונדון…  אבל היום יש תחושה שהמצב התהפך, ומחירי מוצרי הצריכה בארץ הפכו להרבה יותר יקרים מבחו"ל. ואפילו יצאנו בגלל זה למחאה על מחיר הקוטג'… אז מה באמת קורה, ואילו מוצרים יותר יקרים בארץ, וממתי, ולמה, וכמה? רוצים השוואה לכל מדינות ה OECD? וגם ניתוח הסיבות למה שקורה? הנה קיבלתם…

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על התפתחות השכר הממוצע בשנים 2010–2020, וכן נתונים על השפעת המשבר הכלכלי בשל נגיף הקורונה על התפתחות השכר הממוצע בשנת 2020".

מתוך המבוא למחקר: עבודה זו חושפת לראשונה סטטיסטיקה תיאורית של פערי השכר על פי חתכים שונים של השכלה, ותק וכישורים.

המלצת מערכת אשל: אם אתם צעירים, ומתלבטים אם ללכת למגזר הפרטי או הציבורי, אז כדאי מאד שתקראו את המחקר הזה, ותגלו מי עובד יותר, מי מרוויח יותר, מי מתוגמל יותר על ההשכלה שרכש, ועל הוותק שהוא צובר, ואיפה מקום העבודה בטוח יותר (טוב, נו… זה ברור…) עכשיו כבר לא צריך לנחש, יש מחקר שנותן תמונה מלאה, הנה, הוא לפניכם.

מתוך ההקדמה לסקר: "14 ימים לפני תאריך הגיוס מקבל המתגייס את הזכאות לכרטיס הכוכבים, ובאמצעותו הוא יכול לרכוש ציוד ברשתות השיווק. צה"ל מפרסם רשימת פריטים שהוא ממליץ למתגייסים לרכוש באמצעות הכוכבים, כיוון שלדבריו הם לא יינתנו בבקו"ם. הסקר עוסק, פרט להיקף ההוצאה על מוצרים שאפשר לרכוש במסגרת תוכנית הכוכבים, גם בהוצאות נוספות של חיילים בשירותם, ובהן הוצאות על מוצרי חשמל, מזון, חבילת תקשורת, ביטוחי בריאות, קבלת סיוע כספי מההורים וממקורות אחרים"

מתוך התקציר למחקר: "מטרת המחקר: לאמוד שינויים בצריכה בעקבות הפרישה מהעבודה. תוצאות עיקריות ומסקנות: הן עבור גברים והן עבור נשים נמצאה ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת לאחר הפרישה…"

המלצת מערכת אשל: הידעת, שהוצאות על מזון קטנות בעקבות הפרישה? אז זה לא בגלל שגבר בן 68 אוכל פחות מגבר בן 66, ממש לא. אז כנראה יש לזה סיבה אחרת (רמז? יש יותר זמן לקנות ביעילות ובזול). ומה עם הוצאות על ביגוד? על פנאי ונופש? והאם יש הבדל בין גבר שכיר שפורש לגבר עצמאי שפורש? ולאשה שפרשה? כל מי שעוסק בתכנון לכלכלת המשפחה ומייעץ למשפחות שנמצאות על התפר של תקופת הפרישה, חייב לקרוא את המחקר הזה ולהתייחס בייעוץ גם לממצאי המחקר…

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך תיאור וניתוח של תחום עמלות העו"ש בישראל בהשוואה למדינות המפותחות: סקירה של עלות העמלות, הכנסות הבנקים מאפיק זה והשוואה בין-לאומית של גובה עמלות העו"ש והרכבן".

המלצת מערכת אשל: זה נראה כאילו מדובר בכסף קטן, ובסה"כ כמה שקלים לחודש ומה בכלל עושים מזה עניין… אבל… בשנת 2020 כרבע מלקוחות הבנקים עדיין שילמו עמלות גבוהות מדי. באפריל 2014 נכנסו לתוקף תקנות שחייבו את הבנקים לשווק מסלול עמלות בסיסי, כ"מוצר מדף", בעלות מקסימאלית של 10 ש"ח. אם בא לך להתעמק בתחום, לדעת כמה הבנקים מרוויחים מעמלות, וכמה פראיירים יש שעדיין נמצאים במסלולים יקרים, והשוואה לנעשה בחו"ל, הנה המחקר לפניך, קח נשימה ארוכה וצלול לנתונים…

מתוך ההקדמה למחקר: "להלן ריכוז נתונים על הוצאות לצריכת חשמל בישראל בפילוח לפי מספר הנפשות במשק הבית ולפי עשירונים. הנתונים לקוחים מסקר הוצאות משקי הבית האחרון שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסקר נתונים על הוצאות משקי הבית בתחומים שונים, ובהם דיור, מזון, הלבשה והנעלה, ובין השאר יש בו נתונים על הוצאות משקי הבית לצריכת אנרגיה לשימוש ביתי: חשמל, גז ודלק. …"

מתוך המבוא למחקר: בדיון הציבורי חוזרות ועולות הטענות כי "מעמד הביניים נשחק" וכי מצבן הכלכלי
של השכבות החלשות הורע. מדיניות הממשלה יכולה להשפיע על הרווחה של כלל משקי הבית ושל שכבות אוכלוסייה שונות, בעיקר דרך ההוצאה הממשלתית ודרך מערכת המס. עבודות קודמות תיעדו את הירידה החדה בהוצאות הממשלה משנת 2003 והצביעו על הפגיעה בשכבות החלשות עקב קיצוץ זה.

פרק זה ידון בשאלת ההשפעה של מדיניות המיסוי, כלומר הכנסות הממשלה, על משקי הבית. הפרק בוחן את השינוי בנטל המס שחל בין 2003 ,שנת "השבר" במדיניות הפיסקאלית, ובין 2011 ,לפי עשירוני ההכנסה של משק הבית"

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בנקודות זיכוי במס של אמהות עובדות, שאינן מנוצלות. במסמך נסקרת סוגיית נקודות הזיכוי לאם עובדת ומוצגים סף המס למשפחה עם ילדים ואומדן ההיקף של נקודות הזיכוי שאינן מנוצלות…"

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בהשוואת מדדים כלכליים-חברתיים בין ישראל למדינות ה-OECD.
ההשוואות הינן: הוצאות ציבוריות לפי תחומי הוצאה; מדדים מקרו-כלכליים; הכנסות ממיסים; עוני ואי-שוויון; הוצאות של רשויות מקומיות; הוצאות על בריאות, חינוך, ותחבורה…".

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בהכנסות מאגרות הממשלתיות המוטלות בישראל לפי משרדים בשנים האחרונות. במסמך מוצגים נתונים על הכנסות המדינה מאגרות וסקירה
של האגרות הקיימות"

מתוך המסמך: "בשנים 2015-2016 פעלה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים… אחת ההמלצות הייתה כי גופים פיננסיים המחזיקים במידע על לקוחותיהם
יחויבו לאפשר גישה ממוחשבת למידע זה לגופים המספקים שירותי מידע פיננסי הפועלים בשירות לקוחותיהם. פרק י"א1 נועד להסדיר את החובה של גופים פיננסיים לאפשר לנותני
שירות מידע פיננסי גישה למידע פיננסי על לקוחותיהם של הגופים, בין היתר תוך שמירה על אבטחת המידע ופיקוח על נותני השירות, ועל בסיס זה לספק להם שירות של השוואת עלויות בין שירותים פיננסיים שונים… "

המלצת מערכת אשל: לפני הגשת החוק לאישור, באוקטובר 2021, נכתבה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה על הרקע לחוק, ותיאור השינויים שהחוק אמור להביא… לכל מי שמתעניין בחוק הבנקאות הפתוחה וגלגוליו השונים…

מתוך הדו"ח: "משבר הקורונה הפנה את מרבית תשומת הלב הציבורית להתמודדות עם המשבר ונזקיו, ובכך גם התרכזה המדיניות הכלכלית בתקופה האחרונה. התאוששות המשק דורשת כעת מהממשלה לעסוק בחזרה מהירה ככל הניתן של המשק לפעילות מלאה ובמניעת נזקים מתמשכים של המשבר, אך בה בעת יש לטפל באתגרי המשק שמעבר לאופק הקורונה. המשבר לא שינה את הנושאים האסטרטגיים עמם צריכה להתמודד הכלכלה הישראלית, אך הוא האיר היבטים הנוגעים לחשיבותם ולדחיפות הטיפול בהם. גיבוש מתווה לטיפול בבעיות יסוד אלה, כפי שמובא במסמך זה, נדרש הן בשל משך הזמן שחולף בין הנעת התהליכים להבשלתם והן מפני שביסוס תכנית אמינה לטווח הארוך יכול לסייע לתנופת המשק ביציאה מהמשבר".

המלצת מערכת אשל: תראו… אם יש לך התלבטות אם לקרוא דו"ח כלכלי של 133 עמודים או לראות עוד פרק בסדרה האהובה עליך בנטפליקס, אני יכול לשער מה תהיה הבחירה. מצד שני, הדו"ח המצורף אינו סתם דו"ח. הושקעו בו מחשבה רבה, ע"י מיטב החוקרים של בנק ישראל, שנעזרו במומחים ממשרדי הממשלה השונים, הוא מציג נתונים עדכניים, ופורס קשת של המלצות לביצוע. אז סדרה בנטפליקס אולי תתן יותר סיפוק בטווח הקצר, אבל עלעול בדו"ח ייתן ראייה ראיה רחבה יותר ומבט ממעוף הציפור על אתגרי הכלכלה הישראלית בעשורים הבאים.

מתוך התקציר למחקר: "מסמך זה בוחן את מערכת המס בישראל על פי מטרות אלו (חתירה להוגנות במיסוי והפחתת השפעות חיצוניות) ומציע שורה של צעדים אשר אמורים לשרת אותן ובו בזמן להגדיל את סך תקבולי המיסים, מבלי להעלות את שיעורי המס על הכנסה מיגיעה אישית".

המלצת מערכת אשל: לכולם זה ברור, שבעקבות משבר הקורונה הממשלה תצטרך להעלות את המיסים, וברור שכלכלת המשפחה של כולנו תושפע מכך ישירות. זו ההזדמנות לתקן גם עיוותי מס היסטוריים, אבל צריך גם לחשוב מחוץ לקופסא. עפ"י ה OECD, למשל, שכיחות השמנת היתר וטרום השמנת יתר אצל ילדים בישראל מגיע ל 35% מהאוכלוסייה, והשמנת היתר תגרום לירידה של 2.7% בתמ"ג עד שנת 2050. אז מה דעתכם על מיסוי משקאות ממותקים? זה ייתן כמיליארד ש"ח לשנה. לחשוב מחוץ לקופסא כבר אמרנו? המחקר מספק שפע של נתוני מס וכיוונים אפשריים לפעולה, בתוך הקופסא, מחוץ לקופסא… משעמם לא יהיה פה בשנים הקרובות…

מתוך התקציר למחקר: המיקוד השבועי בוחן את רמת הרווחה בישראל לעומת מדינות ה-OECD על בסיס מדד רווחה שפיתחו  Jones and Klenow (שנת 2016)

המלצת מערכת אשל:  כסף זה לא הכול בחיים, וכשרוצים למדוד את הרווחה של האזרחים צריך להסתכל על עוד מדדים, כמו למשל תוחלת החיים, או פנאי, או אי השוויון בחברה (ולא רק על התל"ג, את זה כבר הבנו לפני הרבה זמן…) אז בהזדמנות זאת, שאנשי הכלכלן הראשי במשרד האוצר מספרים לנו איך נראית רמת הרווחה שלנו בשני העשורים האחרונים, על פי מדד משוכלל חדש, הם גם משווים את ישראל למה שקורה במדינות אחרות בעולם. אז כמה כסף אתה מרוויח? כלכלת המשפחה זה חשוב, אבל לא רק.  האם יש לך מספיק שעות פנאי לבזבז את הכסף? שאלות שהמחקר שואל, וגם כדאי שנשאל את עצמנו, מידי פעם… מעורר למחשבה.

מתוך התקציר למחקר: "מחקר זה נועד ליצור מדד למדינת ישראל, הוא מדד ון ליר לאיכות חיים. המדד משקלל שלל אינדיקטורים מכל תחומי החיים על מנת לשקף את מצבה של ישראל ולהציג תמונה מורכבת של איכות החיים בה בשלל תחומים, בהשוואה לעצמה לאורך הזמן וכן בהשוואה רחבה למדינות המפותחות. תחומי החיים שבהם עוסק המדד נקבעו בהסתמך על מדד BLI של OECD והם: איכות הסביבה, חינוך והשכלה, בריאות, מעורבות אזרחית וממשל, איכות התעסוקה, ביטחון אישי, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית ורמת חיים חומרית.

המלצת מערכת אשל: כלכלת המשפחה היא רק מרכיב אחד באיכות החיים של הפרט והמשפחה (כידוע, כסף זה לא הכול בחיים…). העולם המערבי מחפש כבר זמן רב דרך להגדיר את איכות החיים כמכלול של מרכיבים (כי אם אתה אמיד, אבל בודד, אז כנראה שאיכות החיים שלך פחות טובה, וכך גם אם אתה מפחד ללכת ברחוב בלילה, או שבשביל לקבל איזה אישור סטנדרטי מגוף ממשלתי אתה צריך לעבור עשרה מדורי גיהינום). המחקר סוקר את ההתפתחות בתחום בעשורים האחרונים במדינות שונות, מציג את המדד החדש שפותח במכון ון ליר, ותמונת המצב בישראל. ובעיקר פותח את המחשבה, כי גם אם אתה לא מתעניין במאקרו, תוכל להפיק מהקריאה בו תובנות לגבי עצמך, ולגבי איכות החיים הפרטית שלך.

מתוך המבוא למחקר: "ב-15 השנים האחרונות אנו עדים לעלייה בהגירה נטו לישראל. במקביל, הפריון עלה מעט במגזר היהודי הלא-חרדי, ירד מעט במגזר החרדי וצנח במידה ניכרת במגזר הערבי. נראה אפוא כי יש לעדכן את הנחות ההגירה והפריון בהתאם למידע שיש בידינו כיום…

המטרה המרכזית של מחקר זה היא לחזות את מספר התושבים בכל קבוצת גיל בישראל עבור כל שנה עד שנת 2040 .התחזית שלנו מחושבת בשיטת מרכיבי הקוהורטות ומבוססת על ההנחות העתידיות שנקבעו לפריון, לתמותה ולהגירה. עבור כל אחד משלושת המרכיבים הללו נקבעו הנחות נפרדות לפי גיל, מין ומגזר: המגזר היהודי, הכולל גם תושבים המוגדרים "אחר", והמגזר הערבי".

מתוך ההקדמה למחקר: "החיים בישראל בימי משבר הקורונה הזכירו מאוד נסיעה ברכבת הרים. הסגר הראשון במרץ, הפתיחה החפוזה של המשק והתנעתו מחדש באפריל ובמאי, פתיחת שנת הלימודים, וכמעט מייד לאחר מכן סגירת בתי הספר, הסגר השני הבלתי נמנע בספטמבר, הפתיחה והסגירה. וכמובן, בזמן האחרון גם הציפייה (התקווה?) שקצב ההתחסנות המהיר יאפשר לרכבת ההרים הזאת להוליך אותנו בבטחה אל קרקע יציבה.

במסמך הזה אנחנו מנסים למפות כמה מהמהמורות שעוד צפויות לנו בדרך ולשער כיצד תיראה הקרקע היציבה הזאת, במה היא תהיה שונה מנקודת המוצא שלנו, ואילו אתגרים והזדמנויות יִיקָרו בדרכנו בשנים הבאות. חזרה לסטטוס-קוו שלפני הקורונה, מבחינות רבות לא יהיה בה די; עלינו לנצל את ההזדמנויות שהמשבר מציע לנו כדי להזניק את החברה אל עתיד ורוד יותר. במסמך הזה אנחנו מְכַנסים את התובנות של המומחים הבכירים שלנו בתחומי המחקר השונים של מרכז טאוב: מאקרו-כלכלה, שוק העבודה, רווחה, חינוך, דמוגרפיה, וכמובן בריאות. כמו שיתברר להלן, כל הנושאים קשורים זה בזה לבלי הפרד".

מתוך המבוא למחקר: "הערכת גודלה של הכלכלה הנסתרת (NOE, Economy Observed-Non), או בשמה הנפוץ "הכלכלה השחורה", היא משימה קשה, ולא רק בשל טבעם החמקמק של מרכיביה. ניסיונם של המעורבים בכלכלה הנסתרת לטשטש את עקבותיהם הופך את איסוף הנתונים על אודותיה למשימה מאתגרת במיוחד…"

מתוך התקציר למחקר: "ממדי הכלכלה השחורה (כלכלה לא-רשמית, באנגלית: economy shadow) מוערכים ב-20 אחוז מהתמ"ג בישראל, שיעור כפול מאשר במדינות המתקדמות.

ההערכה היא שצמצום ממדי הכלכלה השחורה במחצית יניב למדינה הכנסות בהיקף של 4–3 אחוזי תמ"ג, שהם כ-40–30 מיליארד שקלים. באמצעות הכנסות אלו תוכל הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית, להקטין את נטל המס ולצמצם את החוב הלאומי.

עם הגורמים העיקריים המעודדים כלכלה שחורה נמנים מס שולי גבוה, עול ביורוקרטי כבד, אכיפה מועטה ונורמות דיווח לקויות.

עם המעבר לבנקאות דיגיטלית הבנקים מצמצמים את פריסת הסניפים. למשקי בית אשר אינם נגישים לטכנולוגיות, השינוי יכול להוות מכשול ונטל בניהול כלכלת המשפחה,

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על השינוי בסניפי הבנקים בישראל, בהם מספר הסניפים, מספר המשרות ושטח הסניפים, נתונים על הבקשות לסגירת סניפים ומספר סניפי הבנקים שנסגרו בשנים האחרונות ונתונים על התייעלות מערכת הבנקאות בישראל".

מתוך ההקדמה למחקר: "המסמך עוסק בתיאור וניתוח שוק המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומן. בשנים האחרונות, בעקבות התייעלות של הבנקים ומעבר לשימוש בכלים דיגיטליים, חלה ירידה בשימוש הלקוחות בשירות האישי, וירידה זו הובילה לצמצום במספר סניפי הבנקים ובמספר המשרות. כמו כן, בעקבות הסרת הפיקוח על גובה העמלה במשיכת מזומן במכשיר מרוחק יותר מ-500 מטר מסניף הבנק, בשנת 2005 ,חל, בין השאר, גידול חד במספר עמדות ATM ".

במסמך יוצג רקע על מערכת הבנקאות, וכן נתונים על מספר עמדות ATM ופריסתן, נתונים על מספר המשיכות וסך משיכות במזומן בעמדות ATM ,נתונים על מספר עמדות ATM במדינות המפותחות וניתוח השוק."