דיור ומשכנתאות

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך המבוא לנייר המדיניות: "בנייר זה אנו בוחנים את השינויים שחלו בשוק הדיור בשנים האחרונות ועונים
על השאלה: האם העלייה במחירי הדיור צפויה להיעצר?"

המלצת מערכת אשל: מי שחי פה בעשור האחרון בטוח שמחיר הדירות תמיד עלו, אבל נתוני העבר מראים שהיו תקופות שמחירי הדירות ירדו, ואפילו לאורך שנים רבות. גרף המגמה הרב שנתי (1975 עד היום) מראה על עליה ממוצעת שנתית של 2% לשנה. בשנים האחרונות, כמובן, העלייה גבוהה בהרבה. נייר המדיניות מנתח מה היה, ושואל מה יהיה…

מתוך המבוא למחקר: "כ-44% בלבד מהלווים מקבלים הצעת מחיר מאושרת בבנק נוסף על זה שבו הם נוטלים את הלוואה…."

המלצת מערכת אשל: הצרכן ישראלי ממש ממש לא פראייר, ואחרי שהצהרנו את ההצהרה הזו אנחנו ממש לא מבינים למה שכשהוא הולך לקנות מוצר שערכו מאות אלפי שקלים, הוא לא עושה השוואת מחירים (אבל אם הוא קונה מגן מסך לסלולרי בעלי אקספרס שעולה 20 ש"ח הוא גולש לפחות חצי שעה, מחפש אתר שימכור לו את זה ב 19 ש"ח…)  מחקר מרתק, עם ניתוח רחב של האינפורמציה שיש למוכרים (הבנקים) מול מה שיש לקונים (אנחנו), ולמה אנחנו לא מקבלים עוד אינפורמציה. וגם, מה קורה בתחום במדינות אחרות.

מתוך התקציר למחקר: "בפרסום מוצגים נתונים על תשלומי משכנתה שמשלמים משקי בית בישראל ועל תשלומי משכנתה שמשלמים משקי בית בארה"ב… כל הנתונים מוצגים הן במחירים השוטפים והן כשיעור מסך הוצאות משק הבית וכשיעור מההכנסה הפנויה של משק הבית"

מתוך התמצית למסמך: "במסמך מוצגים נתונים על שוק השכירות בישראל. במסמך מוצגים שלשה אומדנים למספר שוכרי הדירות שאין בבעלותם דירה ושאינם מקבלים תמיכה בדיור מגורמים ממשלתיים או הסדר דיור מוזל. כמו כן, מוצגים נתונים על שוכרי הדירות לפי עשירונים וטווח מחירי שכירות, ולבסוף מוצגות הערכות על גבית מיסים על הכנסות משכר דירה"

מתוך התקציר למחקר: "עליית מחירי הדיור בעשור האחרון הפחיתה את יכולתם של משקי הבית לרכוש דיור ביחס לתחילת המאה. עם זאת, כאשר היכולת לרכוש דיור נבחנת לפי ההכנסה הפנויה הכוללת – ולא לפי מספר המשכורות הדרוש לקניית דירה, כמקובל – מתברר כי הירידה ביכולת זו מתונה יותר, והיחס הנוכחי בין ההכנסה הפנויה למחירי הדיור שווה ברמתו לזה שנצפה באמצע שנות התשעים של המאה שעברה".

מתוך התקציר למחקר: "…העליה החדה במחירי הדירות שהחלה בשלהי העשור הקודם, חלה במקביל לעליה משמעותית במספר הדירות שנרכשו להשקעה… במחקר נבחנו אספקטים נוספים שטרם נבחנו בעבודות קודמות, בכלל זה מאפייני תעסוקה של המשקיעים ובאיזו מידה, אם בכלל, ניתן לקשור בין עיתוי הרכישה לעיתוי קבלת תשלומי שכר בעלי אופי חד פעמי, בפרט פיצויי פרישה/פיטורין.

המלצת מערכת אשל: "טוב, זה לא סוד שבישראל יש הרבה רוכשי דירות להשקעה, אבל מי הם? האם הם שכירים? עובדי המגזר הציבורי? אנשים שקבלו ירושות או פיצויי פיטורין? מעניין… (מעניין אותנו, העוסקים בכלכלת המשפחה, אבל זה בטח מעניין את משווקי הדירות הללו… מי קהל היעד שלהם, למי כדאי למקד את מאמצי השיווק וכו'…) המחקר לא נותן תשובות שלמות, ויש עוד הרבה מקום לפילוח רוכשי הדירות להשקעה, אבל הוא משרטט תמונה ראשונית, ומעניינת.

מתוך התקציר למסמך: "מסמך זה מבקש לאתגר את התפיסה לפיה דיור הוא בהכרח מוצר פרטי הנרכש בתנאי השוק על ידי מי שידו משגת, ולשרטט אופק למדיניות שבמסגרתה דיור יחדל להוות סחורה נדל"נית ובמקום זאת ייתפס כהשקעה ציבורית, בדומה לאופן שבו נתפסים חינוך ובריאות ציבוריים.

יעדה של מדיניות זו הוא מציאות שבה כל אזרחי המדינה ייהנו מגישה לדיור ראוי, איכותי ויציב וזאת מבלי להכפיף את עתידם לחובות גדולים ולהוצאות כבדות."

מתוך התקציר למסמך: "יישום המודל עשוי לסייע לצעירים לרכוש דירה ראשונה גם בלי הון עצמי מספק, במחיר של הפחתה של קצבת הפנסיה בגיל הפרישה. כמו כן, ככל שמחיר הדירה נמוך יותר כך המשכנתה והסכום שיש למשוך מהחיסכון הפנסיוני נמוכים יותר, ולכן המודל המוצע עשוי להתאים גם לבעלי הכנסות נמוכות יותר."

המלצת מערכת אשל: הכסף הגדול של המשפחה מונח בשני נכסים: בפנסיה, ובדיור. מעבר לצורך למקסם את שניהם, צריך לחשוב איך מכניסים את שניהם לאותו מגרש משחקים, ומשחקים בניהם: פעם הפנסיה תומכת בדיור, ופעם הדיור תומך בפנסיה (אפשר להשוות את זה לניהול משחק נכון בין הבלמים, לקישור, ולחלוצים במשחק הכדורגל). אסטרטגיה נבונה יכולה לייצר משוואה בה 1+1=3. המחקר נותן כיוונים לחשיבה, ומשלב נתונים וניתוחים כלכליים. לא חייבים להסכים עם כל מה שכתוב במחקר, אבל בוודאי שאי אפשר להתעלם מהחשיבה הרעננה שהוא מביא…

מתוך התקציר למחקר: "בקיץ 2011 פרץ גל של מחאה חברתית בישראל, וגולת הכותרת הייתה מחאה על מחירי הדיור הנוסקים. ואכן, בעשור שקדם למחאה משכה הממשלה את ידיה משוק הדיור, לאחר שמאז קום המדינה הפגינה מעורבות רבה בתחום זה. צמצום המעורבות הממשלתית בשוק הדיור הביא לכך שפלח השוק ששרד הוא זה שאינו נזקק לתמיכה ממשלתית…

הימנעות הממשלה ממעורבות בשוק הדיור גובה מחיר בכמה רבדים: פגיעה בחזון התכנוני של תכנית המתאר הארצית (תמ"א 51 ): הגברת הקיטוב בין המרכז לפריפריה; עליית מחירים ואינפלציה, אשר גרמו בסופו של דבר לבנק ישראל להתערב בשוק המשכנתאות; ולבסוף, התסכול וההתמרמרות הכבדים בקרב קבוצות אוכלוסייה רחבות".

רקע ונתונים בסוגיית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל. השוואת ההנחות למגורים לפי אשכולות חברתיים כלכליים, שיעורי גביית ארנונה, ועוד…

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר