הכנסה נמוכה ועוני

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בהשוואת מדדים כלכליים-חברתיים בין ישראל למדינות ה-OECD.
ההשוואות הינן: הוצאות ציבוריות לפי תחומי הוצאה; מדדים מקרו-כלכליים; הכנסות ממיסים; עוני ואי-שוויון; הוצאות של רשויות מקומיות; הוצאות על בריאות, חינוך, ותחבורה…".

מתוך התקציר למסמך: "מחקר זה עוסק בבחינת קבלת ההחלטות בקרב אנשים המתמודדים עם עוני. מחקרים רבים הצביעו על כך שאנשים החיים בעוני צריכים לקבל החלטות הרות גורל הקשורות להישרדותם מדי יום. המטרות של המחקר הנוכחי היו: 1) ללמוד מהן ההחלטות והעדפות הכספיות של אנשים החיים בעוני ואילו סיכונים נלקחים על ידם בקבלת ההחלטות וקביעת העדפות הכלכליות. 2) להבין את תפקידם של ההקשרים החברתיים, ובמיוחד את הסטיגמות, שעדיין חקוקות בחברה, לגבי האנשים החיים בעוני, בהתייחס לסוג ההחלטות הכלכליות אותם הם מקבלים…"

המלצת מערכת אשל: כל העוסקים בטיפול במשפחות הנמצאות במעגל העוני צריכים לקרוא את המחקר הזה, להבין מה עובר על המשפחה, מה מניע אותה, מהם בולם אותה… מה המשמעות של לגדל ילדים בעוני, להיות בלחץ ובאי וודאות מתמידים…  ולנהל כלכלת משפחה עם משאבים מצומצמים.

מתוך תקציר המחקר: "על פי השיטה המקובלת לאמידת העוני בישראל, עוני נמדד באופן יחסי להכנסה הפנויה – מדד ההכנסה. במיקוד זה ננסה לספק עדויות אמפיריות לכך שקיים מדד השונה ממדד ההכנסה, שמסייע באיתור משקי הבית הנזקקים ביותר".

המלצת מערכת אשל: המחקר הזה מאד רלוונטי למי שעוסק בכלכלת המשפחה, וצריך לזהות את ההתנהלות הכלכלית של המשפחה. אז מיהי משפחה ענייה? זו שההכנסה שלה נמוכה? והאם משפחה עם הכנסה נמוכה, אבל יש לה מקורות הון נוספים (ירושה, למשל), נחשבת ענייה? אז כבר יש פה שני מדדים: ההכנסה מצד אחד, אבל ההוצאה גם היא קריטריון… והאם יש הבדל בין צעירים עניים (שעוד יגדילו את ההכנסה) לפנסיונרים עניים, שמצבם כבר לא ישתפר? מיהו עני, ומהם הקריטריונים שמעידים על כך? את זה המאמר בוחן…

מתוך התקציר למחקר: "המחקר עוסק בשינויים בשיעורי העוני ואי השוויון בהכנסה בישראל במהלך העשורים האחרונים ובהשוואתם למדינות אחרות. בניגוד לדעה הרווחת, שיעורי העוני ואי השוויון בהכנסות פנויות בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות מפותחות גם כאשר מוציאים מהחישוב את החרדים ואת הערבים (אם כי הוא אינו גבוה במיוחד במונחי הכנסות כלכליות). אוכלוסיית הקשישים בישראל היא הקטנה ביותר במערב, והעוני בקרב קבוצה זו לפני תשלומי רווחה ומסים הוא מהנמוכים ביותר ב-OECD – אך לאחר פריסת רשת הביטחון החברתית, שיעור העוני בקרב קשישים ישראלים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח. גם העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר במדינות המערב…"

מתוך ההקדמה למחקר: "מן הראוי לבחון לא רק את העניים אלא גם את אלה שהכנסתם, גם אם היא מציבה אותם מעט מעל לקו העוני, עדיין רחוקה מלהוות "הכנסה מינימלית סבירה". חשיבותו של מחקר זה בכך שהוא מבקש להפנות את תשומת הלב אל שכבה חברתית הרחוקה מעין הדיון הציבורי בסוגיית העוני."

הניתוח התמקד בארבעת הרבדים כדלהלן:
1) רובד העוני – משקי בית שהכנסתם מתחת לקו העוני; כפי שהוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח הלאומי.
2) רובד קרבת העוני – משקי בית שהכנסתם היא בטווח שבין קו העוני ו-25% מעל קו העוני.
3) הרובד הבינוני.
4) הרובד הגבוה.

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה מציג את השיטה הנהוגה בישראל למדידת עוני ושתי שיטות חלופיות למדידה זו. מדידת העוני היא סוגיה מורכבת המקיפה פרמטרים רבים, ושינוי שיטת המדידה עשוי לשנות את תוצאותיה לכאן ולכאן. השיטה למדידת העוני שבשימוש המוסד לביטוח לאומי מבוססת על הכנסות משק הבית, ועל כן היא נחשבת לשיטה עקיפה למדידת עוני. לעומת זאת, מדידת עוני ישירה מעריכה את מצוקת הפרט מכמה היבטים, כמו תנאי החיים, תנאי המגורים, גישה לשירותי חינוך ובריאות, מוצרים בבעלותו, הון אנושי, תזונה וצורת לבוש, ומאפשרת מבט רחב יותר על התופעה"

ישנה חשיבות גדולה למתודולוגית המדידה של העוני, שכן קו העוני משתנה לפי השיטות השונות, ומספר העניים בישראל יכול לעלות או לרדת, אם משנים את  מתודולוגית החישוב של קו העוני.

אף שהמחקר התפרסם לפני שנים רבות, ישנה חשיבות להבנת הבסיס המתודולוגי לקביעת קו העוני. המחקר המציג את השיטה הנהוגה בישראל, ומשווה אותה עם שיטות נוספות.

מתוך התקציר למחקר: "מדד העוני הנורמטיבי הרב-תחומי יוצא מתוך הגישה הרב-ממדית לעוני, לפיה עוני מתקיים במגוון תחומי חיים. גישה זו גורסת כי קו העוני הרשמי, המדד המקובל לעוני בישראל ובמדינות רבות, מוגבל ביכולתו לתאר את מגוון ההשפעות שיש לעוני, וכן אינו מתבסס על הסברים מהותיים המאפשרים דיון ציבורי. מטרת הפרויקט הנוכחי הייתה לפתח מדד המתייחס למגוון תחומי חיים, רגיש לקונטקסט של החברה הישראלית ומתבסס על התפיסה הנורמטיבית של עוני בציבור בישראל. בניגוד למדדים רב ממדדים לעוני הקיימים בישראל ובעולם, המדד הנוכחי מייצג גישה נורמטיבית טהורה לפיה אדם יחשב כעני אם ורק אם מצבו בתחומי החיים השונים מוגדר על ידי מרבית תושבי ישראל כמייצג עוני.

המלצת מערכת אשל: מיהו עשיר? השמח בחלקו.. ומיהו עני? אם אין לו כסף, אבל הוא שמח בחלקו, האם הוא עני? והנה לנו מחקר שמנסה לצאת מחוץ לקופסה, ולתת תשובה לשאלה…

מתוך תקציר המחקר: "זה שנים רבות העוני הוא בעיה מרכזית בחברה הישראלית. היקף האוכלוסייה החיה בעוני, העומד כיום על כחמישית מהמשפחות, הוא הגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD …

עבודה זו בוחנת את השינויים שחלו בעשורים הללו במדיניות כלפי אנשים החיים בעוני ואת הגורמים לשינויים אלו. בפרט מודגשים התהליכים אשר הובילו לשינויים שחלו בעשור האחרון – תחולת העוני שנותרה גבוהה, הירידה באפקטיביות המענה של תוכנית הבטחת הכנסה, היוזמות של ארגוני החברה האזרחית והשינויים בשיח בעבודה סוציאלית…"

מתוך ההקדמה למחקר: "אחת הסוגיות הנמצאת לעתים קרובות על סדר היום הכלכלי בישראל היא סוגית הפערים החברתיים. תחולת העוני מהווה מדד עיקרי המשמש למדידת פערים אלו… קיימים פערים בולטים בתחולת העוני בין הקבוצות השונות בישראל. בפרט בולט הפער בתחולת העוני בין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית לבין האוכלוסיות החרדית והערבית.

העבודה מנסה לאמוד את השינוי בתחולת העוני שיחול במידה ושיעורי התעסוקה של האוכלוסיות החרדית והערבית ישתוו לשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית"

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר