התנהגות צרכנית

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך התקציר למחקר: "במחקר זה נבחנה השפעתו של סוכן ביטוח על בחירת מכשיר חיסכון פנסיוני והאינטראקציה עם רמת פסיכולוגיה כלכלית וגילוי נאות".

המלצת מערכת אשל: לסוכן הביטוח יש אינטרס מנוגד לזה שלנו. כשהעמלות גבוהות יותר, הוא מרוויח יותר, ואנחנו כמובן מפסידים יותר. אז איך אנחנו יכולים לבחון את כנות המלצותיו? האם הוא עובד בשבילנו או בשבילו? אז יש את "מסמך הגילוי הנאות" שהוא חייב להקריא לנו, אבל האם אנחנו באמת מתייחסים למסמך הזה? ומה השפעת ההבנה הכלכלית האישית שלנו על קבלת המלצת הסוכן או דחיית המלצות שאינן טובות לנו?

מתוך המבוא למחקר: "מנתוני הרשות עולה שכ-34% מהמבוטחים בשוק החזיקו בביטוח יתר, בלפחות אחד מהכיסויים שבבעלותם…  דו"ח הביניים מתאר את המתרחש בתחום בשנים 2018-2012 ,ובכלל זה מגמות בשוק; היקף כפל הביטוח בקרב הלקוחות בשוק…"

המלצת מערכת אשל: ואם אתם כבר מחזיקים בביטוח כפל, אז אולי תדרשו משתי חברות הביטוח לקבל את הפיצוי, בשעת צרה? אז מסתבר ש 70% מאלו שהחזיקו ביטוח במספר חברות תבעו רק חברה אחת בלבד… עולם ביטוחי הבריאות הוא עולם מורכב, ושיקולי כלכלת המשפחה הם רק חלק מהשיקולים (רמז: לא הכל רציונאלי כשקונים ביטוחים…) דו"ח ביניים זה שופך אור על תופעת ביטוחי היתר, ומאיר את הנעשה בתחום.

מתוך ההקדמה למחקר: "אי-שוויון חברתי-כלכלי הוכר כאחד הגורמים לפערים בבריאות. מטרת המחקר הייתה ללמוד את הקשר בין מאפיינים חברתיים-כלכליים ובין מצב הבריאות במדגם אוכלוסייה מייצג, לאורך זמן".

המלצת מערכת אשל: אז הנה עוד סיבה לא להיות בחובות. מסתבר, שיש קשר בין ניהול כלכלת המשפחה ובריאות לקויה. זה לא מפתיע, וזה גם נשמע הגיוני, אבל הנה גם הוכחה עם נתונים ומחקרים מכל העולם. לאורך הזמן, מי שמרוויח פחות, מי שלא נמצא במעגל התעסוקה הרבה זמן, מי שנמצא בחובות, זה מגדיל את הסיכון שלו להיות בבריאות לקויה. אומרים שעדיף להיות צעיר, עשיר ובריא, אבל גם אם אתה לא צעיר, ולא עשיר, כדאי לך לנהל את כלכלת המשפחה שלך נכון, כדי שלפחות תהייה בריא… 🙂

מתוך התקציר למחקר: "דוגמאות מהעולם לכלים לצמצום ניצול כלכלי בדרכי הונאה ומרמה של צרכנים פגיעים. ניצול כלכלי, אשר במקרים רבים כרוך בעבירה של ממש על החוק, עשוי להיות חמור במיוחד כשמדובר בצרכנים פגיעים, למשל אזרחים ותיקים, עולים חדשים, ילדים ונוער או אנשים עם מוגבלות".

המלצת מערכת אשל: כל מי שעוסק בייעוץ לכלכלת המשפחה, או יש לו ממשק עם ההיבט הכלכלי של משפחות (בנקאים, יועצים פנסיוניים, סוכני ביטוח ואחרים) ראוי שיהיה ערני למקרים של ניצול לרעה. במקרים של חשד צריך "להרים דגל" ולדווח, ובשאר המקרים לתת כלים ועצה נבונה איך לזהות ניסיונות לפגיעה כלכלית ומה לעשות כשמתעורר אצל הצרכן חשד שכזה. המחקר מביא דוגמאות מהעולם, וגם בישראל יש קשת של גופים שאפשר להיעזר בהם בעת הצורך.

המלצת מערכת אשל: אי אפשר לדבר על התנהגות צרכנית בכלל, והחלטות בכלכלת המשפחה בפרט, מבלי להישען על מאמרו של אברהם מאסלו "תיאורה של המוטיבציה האנושית". צרפנו את המאמר המקורי, ומי שמחפש דברי הסבר והרחבה למה שכתב אברהם מאסלו ימצא שפע של התייחסויות למאמר, הקישו בגוגל "אברהם מאסלו" ותוכלו לשרוף יום, שבוע, או אפילו חודש בקריאת כל החומר שתמצאו… אבל למה ללכת רחוק אם המאמר המקורי לפניכם?

הספר חוקר את הפופולריות של פעילות הפנאי המודרנית, מנקודת המבט ההיסטורית, הסוציולוגית הרגשית, והכלכלית.

מדוע אנחנו יוצאים לחופשות? איך התפתחה החופשה המודרנית בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20? איך פעילות הפנאי המסחרית של החופשה המודרנית הפכה למוצר צריכה, והאם הוא מספק את מה שהוא מתיימר לספק? האם החופשה המודרנית נותנת מענה למתח ושחיקה?

מתוך התקציר למאמר: ניהול מושכל של כלכלת המשפחה הבודדת יכול להשפיע על צמיחתה של המשפחה עצמה, אך ניהול כלכלי מושכל של משפחות רבות, וההשפעה המצרפית והמצטברת של התהליך, יכולים להשפיע ברמה החברתית והלאומית ולהיות חלק מתהליך הקיימות העולמי.

אף שחלפו שנים רבות מכתיבת המסמך, וחלו שינויים באופי הביטוח הסיעודי בישראל, יש במסמך רקע ונתונים הרלוונטיים גם היום, וכן נתונים המתייחסים לסוגי הביטוח שהיו נהוגים בעת כתיבת המחקר, כמות הנזקקים לסיעוד, עלות השירותים ועוד

מתוך המבוא למחקר: "כ-44% בלבד מהלווים מקבלים הצעת מחיר מאושרת בבנק נוסף על זה שבו הם נוטלים את הלוואה…."

המלצת מערכת אשל: הצרכן ישראלי ממש ממש לא פראייר, ואחרי שהצהרנו את ההצהרה הזו אנחנו ממש לא מבינים למה שכשהוא הולך לקנות מוצר שערכו מאות אלפי שקלים, הוא לא עושה השוואת מחירים (אבל אם הוא קונה מגן מסך לסלולרי בעלי אקספרס שעולה 20 ש"ח הוא גולש לפחות חצי שעה, מחפש אתר שימכור לו את זה ב 19 ש"ח…)  מחקר מרתק, עם ניתוח רחב של האינפורמציה שיש למוכרים (הבנקים) מול מה שיש לקונים (אנחנו), ולמה אנחנו לא מקבלים עוד אינפורמציה. וגם, מה קורה בתחום במדינות אחרות.

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר