אשראי והלוואות

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך התקציר למחקר: "עבודה זו מתארת את תכולת מאגר האשראי הסטטיסטי, מציגה את תהליך ההתממה של המידע ואת מגוון השימושים בו"

המלצת מערכת אשל: ב 2016 נחקק חוק נתוני האשראי, והוקם מאגר נתוני האשראי לאזרחי ישראל. ואם כבר יש מאגר לכל אזרח, אז למה שלא ניקח את כל הנתונים, (בלי שמות, כמובן…) ונייצר סטטיסטיקה ברמה הלאומית בכל נושא צריכת האשראי בישראל? האם השימוש באוברדרפט עולה? כמה עסקאות בפיגור יש בכל רגע נתון? כמה צ'קים חזרו? ועוד ועוד… אז נכון שזה לא משרת ישירות את משק הבית, אבל מי שעוסק בתחום כדאי שיעיף מבט מידי פעם, יבין את המגמות במשקי הבית, ואז יוכל לייעץ טוב יותר בניהול כלכלת המשפחה של הפרט…

מתוך ההקדמה למחקר: "הפרק עוסק בניתוח השינויים במקורות המימון של המגזר הפרטי הלא פיננסי (משקי הבית והעסקים) בישראל… הפרק מתאר את השינויים המרכזיים שחלו בחוב של המשק בשנת 2020.

…על רקע הירידה בצריכה הפרטית צמצמו משקי הבית את חובם שאינו לדיור, אך המשיכו להגדיל את החוב לדיור בקצב גבוה יחסית…"

מתוך התקציר למחקר: "שיעור החוב של משקי הבית ביחס לתוצר בישראל נחשב נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם… אולם בעשור האחרון שיעור זה מצוי במגמת עלייה… מחקר זה נועד לבחון את רמת החוב בקרב משקי הבית בחלוקה לפי עשירוני הכנסה, ולעמוד על הסיכון הפוטנציאלי הגלום בהתפתחויות שחלו בתחום בעשור האחרון"

המלצת מערכת אשל: תרבות המינוס, האוברדרפט, היא ייחודית לישראל, אבל הלוואות ואשראי זו תופעה עולמית. ומי שחושב שזה התחיל בימינו, מוזמן לפתוח תנ"ך, ולראות שהתופעה הייתה נפוצה כבר לפני אלפי שנים (כאילו, לא המצאנו כלום, גם אבות אבותינו העדיפו לחגוג בהווה ע"ח העתיד). אז זה עולה לנו קצת כסף, ואולי הרבה, אבל יש כאלו שזה ממש מסכן את יציבות כלכלת המשפחה שלהם. ואם כולנו נגזים, אז זה כבר יסכן את יציבות המערכת הכלכלית כולה, וזה כבר מתחיל להדאיג… (וכמו שרש"י אומר, לריבית קוראים "נשך" כי היא כמו נשיכת נחש. מרגישים עקיצה קטנטונת, ובהתחלה לא קורה כלום. אבל הארס מתחיל להשפיע, ובסוף גם יסכן את החיים עצמם. וכך גם הריבית, והריבית דריבית…). מהו הסיכון? מי בסיכון? מהם הכשלים שיכולים לסכן את המערכת הפיננסית כולה? על כך במחקר…

מתוך ההקדמה למחקר: "העבודה בוחנת את הפער השוטף בין ההכנסות להוצאות של משקי בית כאומדן לסיכוייהם להיקלע לבעיות כספיות".

המלצת מערכת אשל: את זה שיש בישראל הרבה משפחות במינוס, את זה כולם יודעים. אבל מה המאפיינים של המשפחות האלו? מי יותר במינוס: משפחות שגרות בשכירות  או משפחות שמשלמות משכנתה? האם יש קשר לגיל? לאזור מגורים? האם נשואים נמצאים במינוס יותר מלא נישואים? זה כבר מתחיל להיות מעניין… ובאיזה עשירון חייבים יותר לבנקים, ומי לוקח הלוואות מחברים ומשפחה? והאם למשפחות שפנו לייעוץ לכלכלת המשפחה יש מאפיינים מיוחדים? (המחקר משווה את נתוני כלל האוכלוסייה לנתוני המשפחות שפנו לקבל סיוע מארגון פעמונים). תכנסו, תקראו, יש מה ללמוד…

מתוך התקציר למסמך: "במסמך מובא ניתוח של מודל שנועד לסייע לזוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה. על פי המודל המוצע, זוג המעוניין לרכוש דירה ראשונה אך חסר לו הון עצמי ראשוני לצורך לקיחת משכנתה יוכל למשוך מקרן הפנסיה שלו, ללא תשלום מס, סכום שישמש השלמה להון עצמי של 5% לפחות מערך הדירה שיש ברשותו, וייטול משכנתה מרבית של 75% מערך הדירה"

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר