דבר המערכת
בישראל בוצעו בעשורים האחרונים מאות מחקרים בתחום כלכלת המשפחה, שפורסמו באתרים ממשלתיים, גופים אקדמיים, מכוני מחקר ועוד.
מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.
קרא בהרחבה >>
מחקר ביטוחי הבריאות: השפעת תמריצים כלכליים על מכירות הסוכנים
חגי גרין, יטבת בס, רשות התחרות, פורסם ב 29.12.2020
מתוך המבוא למחקר: "רשות התחרות פרסמה דו"ח ביניים שמציג סוגיות מרכזיות בשוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל… דו"ח הביניים הציג תמונה לפיה חלק ניכר מסוכני הביטוח מכרו במהלך תקופת המחקר פוליסות של חברה יחידה. בנוסף, אצל כרבע מהסוכנים שמכרו פוליסות של יותר מחברה אחת, נתח השוק של החברה הגדולה ביותר שמכרו עלה על 90% … תופעה זו עשויה להעיד על כך שסוכנים מוכרים בעיקר את הפוליסות של החברות שמספקות להם את התמריצים האטרקטיביים ביותר"
המלצת מערכת אשל: סוכן הביטוח הוא האיש המתווך בין המשפחה למוצר הביטוחי, ולהמלצתו יש משקל רב. מהי מידת האובייקטיביות של סוכן הביטוח? האם נכון לבקש "חוות דעת שנייה" מעוד סוכן? או אולי לחפש ייעוץ בלתי תלוי? התשובה לכך אינה חד משמעית, וכל מי שעוסק בכלכלת המשפחה ראוי שיקרא את הדו"ח ויגבש את עמדתו…
קרא בהרחבה >>
פרופיל ההוצאה על בריאות לפי גיל
לאה אחדות, גבי בן נון, ערן פוליצר, מכון ון ליר בירושלים, פורסם ב 2016
מתוך המבוא למחקר: "…בחינה של תמהיל ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל מלמדת על שיעור
גבוה יחסית של מימון פרטי ביחס למימון הציבורי: 39% מההוצאה הלאומית על בריאות ממומנים על ידי משקי הבית בהשוואה ל–28% במדינות OECD…"
המלצת מערכת אשל: הוצאות על בריאות הן מרכיב חשוב בהוצאות כלכלת המשפחה (טיפול בבעיות רפואיות – רופאים, בדיקות, תרופות וכד', וגם ביטוח רפואי). אז כמה בממוצע מוציאים צעירים על בריאות? כמה מוציאים מבוגרים? האם זה נכון שבגיל מבוגר מוציאים יותר על בריאות? מתי העקומה מתחילה לעלות, ובכמה? וודאי תופתעו לשמוע כי לפי המחקר, בגילאי 0-4 מוציאים יותר מאשר בגילאי 5-14, ובגיל 85 מוציאים דווקא הרבה פחות על בריאות מאשר בגיל 60. וכמו תמיד, כשחוקרים לעומק יש הפתעות, ולא הכול עובד לפי האינטואיציה… המחקר מפרק לנו את ההוצאות לפי גיל, וגם משווה את הנתונים מול מדינות רבות. כל מי שעוסק בתכנון כלכלי למשפחות כדאי שיכיר את הנתונים.
קרא בהרחבה >>
נתונים על תביעות בחוזי ביטוח ועל רווחיות החברות
כתיבה: מאיר אזנקוט, אישור: עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פורסם ב 16.11.2020
מתוך תמצית המחקר: " המסמך כולל נתונים על מספר תביעות הביטוח שהטיפול בהן הסתיים, על סך התשלומים ששולמו במסגרת יישוב תביעות, על שיעור התביעות ששולמו למבוטחים מתוך כלל הפרמיות במגוון ענפי הביטוח".
המלצת מערכת אשל: משפחות רבות נמנעות מקניית ביטוח בטענה שחברות הביטוח מערימות קשיים בתשלום דמי הביטוח, ובבוא היום, הן יעשו כל מאמץ שלא לשלם את התביעה. בשנת 2018, למשל, הוגשו כ-225,614 תביעות בביטוחי הבריאות, מתוכן נדחו 38,865 תביעות. והנה יש לנו במחקר נתונים ברורים, שמאפשרים לנו לבחון האם החשש של המשפחות מוצדק או לא. ונקודה נוספת למחשבה: גם אם חברות הביטוח אכן מערימות קשיים, וחלק מהתביעות נדחות, האם יש אלטרנטיבה? האם הכספים שנחסוך על תשלום הפרמיות בביטוחי הבריאות יתנו מענה במקרה של הוצאה ענקית לאשפוז, תרופות מחוץ לסל וכד'?
קרא בהרחבה >>
הביטוח הסיעודי בישראל
מאיה הרן רוזן, גלעד כהן קובץ', תמר רמות ניסקה, עריכה: יואב פרידמן, חטיבת המחקר בבנק ישראל, פורסם במרץ 2018
מתוך המבוא למחקר: "מטרתו של נייר מדיניות זה להוות תשתית לדיון בשאלה כיצד יש לעצב את מערכת הסיעוד בישראל".
המלצת מערכת אשל: בשנת 2011 הורה המפקח על הביטוח להפסיק לשווק ביטוחים סיעודיים קולקטיביים. בשנת 2019 חברות הביטוח הפסיקו לשווק את הביטוח הסיעודי הפרטי. לאן הולך התחום? מי שרוצה להבין את מערך הסיעוד בישראל על כל גווניו ופינותיו הנסתרות – שיקרא את המסמך הזה. כל מי שמתעניין או עוסק בכלכלת המשפחה ימצא במסמך עניין מקצועי וגם אישי (מערכת אשל מאחלת לקוראיה בריאות איתנה עד 120, אבל מצד שני לא יזיק להיערך…) במסמך סקירה של כל מערך הסיעוד בישראל, השוואה לנעשה במדינות ה OECD, תחזיות קדימה וגם דיון האם המענה לצורך הסיעודי צריך להינתן ע"י המערכת הציבורית או ע"י המערכת הפרטית.
קרא בהרחבה >>
תחזית תמותה בישראל ביובל הבא
יצחק ששון, אוניברסיטת בר אילן, במימון הביטוח הלאומי, פורסם בפברואר 2019
מתוך המבוא למחקר: "תוחלת החיים בלידה במדינות המפותחות הוכפלה ב-150 השנים האחרונות וכיום אף חוצה את גיל 80 לנשים וגברים יחד. בעוד שראשיתה של העלייה הדרמטית בתוחלת החיים אופיינה בירידה בתמותת תינוקות וילדים, המשכה מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נבע בעיקר מירידה ניכרת בתמותת מבוגרים ובעיקר סביב גילאי הפרישה"
המלצות מערכת אשל: אחד האתגרים המשמעותיים של ניהול כלכלת המשפחה היא ההערכות לגיל המבוגר. מדובר בפנסיה ראויה שתספיק לשנים רבות, בהערכות כלכלית למצב סיעודי, ולמענה כלכלי לבעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר. במקביל, השתנו כללי המשחק הקשורים לירושות: הגיל הממוצע שבו יועברו הירושות לדור הבא יהיה כשהילדים יהיו באזור גיל 65… (ותראו כמה זמן הנסיך צ'ארלס מחכה להיות מלך… :). לעלייה בתוחלת החיים יש השפעות דרמתיות על תכנון וניהול כלכלת המשפחה, בראייה אסטרטגית רחבה, חוצת שנים ותקופות. המחקר מציג מגמות תמותה בישראל ובעולם, שיטות לחיזוי תמותה, ותחזיות לתוחלת החיים בטווח הארוך.
קרא בהרחבה >>
25 שנה לחוק ביטוח ביטוח ממלכתי – אתגרים והתאמות לעשור הבא
כנס ים המלח ה-19, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, פורסם בדצמבר 2019
מתוך דברי הפתיחה לכנס: "כנס ים-המלח עוסק בכל שנה בסוגיות מרכזיות העומדות על סדר היום של מערכת הבריאות. הכנס נועד ללבן, לגבש חלופות ולהציג יתרונות וחסרונות לסוגיות השונות העומדות לדיון. הנושאים שעלו לדיון השנה בכנס סווגו לשלושה אשכולות: א. אסדרת ארגוני הבריאות ב. אספקת שירותי הבריאות ג. סוגיות כלכליות בחוק"
המלצת מערכת אשל: הוצאות הבריאות של המשפחה מהוות חלק משמעותי מתוך התקציב. מדובר בהוצאה על ביטוח בריאות מתוך השכר (כ-5% מהשכר) ועוד הוצאות על תרופות, טיפולים, רופאים וביטוחים פרטיים. סך ההוצאה למשפחה ישראלית ממוצעת יכולה להגיע ליותר מ 1000 שקלים לחודש. המתעניינים בתחום זה של ההוצאה על הבריאות ימצאו עניין רב בספר הכנס
קרא בהרחבה >>
קריטריונים למתן סיוע סיעודי לקשישים המתגוררים בביתם – סקירה משווה בין מדינות
כתיבה: נורית יכימוביץ-כהן אישור: שרון סופר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פורסם 4.11.2015
מתוך התקציר למסמך: "המסמך עוסק בקריטריונים שנקבעו במדינות שונות
לזכאות לסיוע לקשישים המתגוררים בביתם"
המחקר מתאר את תנאי הזכאות לגמלת סיעוד בישראל, הערכת יכולת התפקוד ע"י הביטוח הלאומי, השירותים הניתנים, נתונים לגבי זכאי גמלת הסיעוד בישראל ועוד. המסמך מפרט את המצב הקיים בישראל, ומשווה את הנתונים למדינות שונות, בניהן: אוסטריה, איטליה, גרמניה, הולנד, נורבגיה, ספרד, צרפת ושבדיה.
קרא בהרחבה >>
העסקת עובדים זרים בסיעוד – המודל הקנדי
כתיבה: גלעד נתן אישור: שרון סופר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פורסם ב 23.12.2008
העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד מחייבת רגולציה בתחום מתן אשרות עבודה, הסדרת תנאי עבודה, מתן היתר העסקה למעביד ועוד. האתגר מונח לפתחן של מדינות רבות, ובמסמך מוצג המודל הקנדי להתמודדות עם נושאים אלו.
קרא בהרחבה >>
תביעות מבוטחים במסגרת הביטוח הסיעודי
כתיבה: פלורה קוך דבידוביץ', אישור: שלי לוי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פורסם ב 17.9.2017
מתוך התקציר למחקר: "מסמך זה סוקר את נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון על תביעות מבוטחים במסגרת ביטוחי הסיעוד שחברות הביטוח מציעות. במסמך רקע כללי על האופן שבו הטיפול הסיעודי בישראל מוסדר כיום, ואת סוגי ביטוח הסיעוד הקיימים כיום בשוק הפרטי.
המסמך מציג נתונים על היקף פוליסות ביטוח הסיעוד בישראל ועל היקף תביעות מבוטחים במסגרת ביטוח סיעוד ותוצאות הטיפול בהן"
קרא בהרחבה >>
בתי אבות בישראל, והשוואה למדינות אחרות
כתיבה: רוני בלנק , אישור: שלי לוי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פורסם ב 28.9.2017
מתוך התקציר למחקר: "סקירה של האחריות למתן השירותים לטיפול
ארוך-טווח, תוך התמקדות בבתי אבות במימון המדינה, ואופן אספקתם של שירותים אלה באוסטרליה, באנגליה, בהולנד, בגרמניה, בפינלנד ובאונטריו שבקנדה".
המסמך סוקר, בין השאר, את תמיכת המדינה בשירותים בבתי אבות, בטיפול בבית, בתמיכה בבית, את קביעת הזכאות לבתי האבות, רמת הסבסוד למפעילי בתי האבות, רמת ההשתתפות של המאושפז, ועוד.
קרא בהרחבה >>
פוסט זמני – ניסיון
מנהל מערכת
זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר
קרא בהרחבה >>