השפעות הקורונה

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך המבוא למחקר: "עניינו של המסמך בשינויים בהרגלי הצריכה של משקי בית ובמדדי המחירים בתקופת משבר הקורונה בהשוואה לשנת 2019 ולמדינות אירופה"

המלצת מכון אשל: הידעת? בישראל, בתקופת הקורונה מחיר התה ירד, בעוד מחיר הקפה עלה… באירופה, גם מחיר התה עלה. לפעמים, הנתון הבודד חסר משמעות, אבל הזווית הרחבה היא המעניינת. אז הנה לנו מבט רחב על שינוי הרגלי הצריכה של הישראלים בתקופת הקורונה, ומנקודת המבט של כלכלת המשפחה זה מביא לחשיבה נוספת: אם בתקופת הקורונה משק הבית הצליח להצטמצם ברמת ההוצאות, אז גם לאחר שתסתיים הקורונה הוא יוכל לצמצם הוצאות ולייצר חיסכון גדול יותר. כי בסופו של יום, מדובר בעיקר בהרגלים. המחקר מביא נתונים, וכל אחד מוזמן להביא תובנות משל עצמו…

מתוך התקציר למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על תביעות ופניות בעניין תשלומי מזונות במהלך החודשים הראשונים של משבר הקורונה. במסמך מוצגים נתונים על קצבאות מזונות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, תיקים לגביית חובות מזונות שנפתחו בהוצאה לפועל, פניות שהוגשו לסיוע המשפטי במשרד המשפטים בדבר הפחתה וביטול של דמי מזונות או הגדלתם ותביעות בנושאים אלה שהוגשו לבתי הדין השרעיים.

מתוך המחקר: "…ישראל, שנכנסה למשבר עם שוק עבודה איתן, שיעורי אבטלה נמוכים מאוד ושיעורים גבוהים של תעסוקה והשתתפות בכוח העבודה, ספגה פגיעה קשה עקב המשבר התעסוקתי שיצרה המגפה. הפגיעה בשוק העבודה הייתה קשורה ככל הנראה לחששות צרכנים מחשיפה לנגיף, לירידה בביקושים המקומיים עקב קיטון בהכנסות משקי הבית, לירידה בביקושים לייצוא ולעלייה באי הוודאות, לרבות אי ודאות בהקשר התעסוקתי.

על אף פיתוח החיסונים למחלה ותחילת הפצתם בסוף 2020, המשבר התעסוקתי אינו צפוי להסתיים בקרוב ותהליך החזרה של המשק למצב של תעסוקה מלאה עשוי להימשך מספר שנים…"

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר