תעסוקה ושכר

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה עוסק בהשוואת מדדים כלכליים-חברתיים בין ישראל למדינות ה-OECD.
ההשוואות הינן: הוצאות ציבוריות לפי תחומי הוצאה; מדדים מקרו-כלכליים; הכנסות ממיסים; עוני ואי-שוויון; הוצאות של רשויות מקומיות; הוצאות על בריאות, חינוך, ותחבורה…".

מתוך ההקדמה למחקר: "פערי שכר בין גברים לנשים הם תופעה אוניברסלית המשקפת אי שוויון בחלוקת העבודה המגדרית בבית ובשוק העבודה".
המסמך מציג פערי שכר חודשיים, שעתיים, לפי לאום ומגדר, לפי רמת השכלה ומגדר, לפי גיל, בקרב שכירים ובקרב מנהלים ועוד.

מתוך התקציר למחקר: "שיקולים רבים מנחים סטודנטים פוטנציאלים… בנוסף לכל אלה, קיים גם השיקול של "התשואה להשכלה" – תרומת התואר האקדמי להשתלבות בשוק העבודה בסיום התואר".

המלצת מערכת אשל: הידעת, שרמות השכר הגבוהות ביותר, בממוצע, מושגות ע"י בעלי ציון פסיכומטרי של 675-700 נקודות? ושגברים נושרים יותר מנשים במהלך הלימודים לתואר ראשון? כמובן, שהשיקולים לבחירת מקצוע הלימודים הם רבים, ובעיקר מושפעים מתחום ההתעניינות ונטיית הלב. אבל אם אתם חושבים גם על כלכלת המשפחה שלכם בעוד כמה שנים, ומתעניינים בקשר שבין השכר לתחום הלימודים, אז תוכלו למצוא אותו במחקר המצורף.

מתוך התקציר למחקר: "המיקוד מציג את התפתחויות בתעסוקה ובשכר בעשרים השנים האחרונות … בין הממצאים: השכר הממוצע של נשים עלה בקצב מהיר בהשוואה לעליית השכר בקרב גברים, וכן נרשמת עלייה מהירה בשכר מאז 2014, בכל קבוצות האוכלוסייה".

המלצת מערכת אשל: תמיד חשוב להסתכל במבט השוואתי, לאחור, וגם לנעשה במדינות אחרות. נטייתנו הטבעית היא להסתכל על המצב הקיים, ולקטר… 🙂 אבל הרבה דברים חשובים קורים לאורך השנים (למשל, שרמת השכר הכללית עלתה מאז 2014, ושרמת השכר של הנשים עלתה בקצב חד יחסית, וכך גם רמת השכר בגילאי 60-64) ועוד מגוון נתונים השוואתיים…

מתוך המבוא לדו"ח: "הדו"ח מפרט את הנתונים, את הממצאים ואת ניתוחי העומק לגבי הוצאות השכר עובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך הממשלתית ומערכת הביטחון, תוך הבחנה בין דירוגים וקבוצות שכר…"

המלצת מערכת אשל: מערכת אשל לא נוהגת לתת ציונים, אבל הפעם לא התאפקנו. קריאת הדו"ח הזה היה פשוט תענוג. ככה צריך להראות דו"ח מקיף, שכולל 150 גרפים מאירי עיניים (ספרנו…). מעבר למידע שהדו"ח נותן, לכו תיהנו מצורת ההגשה… שאפו!

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על שכר מורים מתחילים לעומת מורים ותיקים: שכר רשמי על פי הסכמי העבודה לעומת שכר בפועל, שכר מורים בהשוואה לשכר הממוצע במשק, לשכר בעלי השכלה על-תיכונית ולשכר עובדי המדינה.

בהשוואה בין תנאי ההעסקה של מורים ומעמדם במדינות שונות יש להביא בחשבון, מלבד רמת השכר, גם משתנים נוספים. אך, כאמור, מסמך זה מתמקד בהשוואה בין רמות השכר של מורים במדינות שונות".

מתוך התקציר למחקר: "נתונים על מספר העובדים החברים בארגוני עובדים ועל היקף דמי החבר ודמי הטיפול הארגוני המשולמים לארגונים אלה".

המלצת מערכת אשל: דין פרוטה כדין מאה. עובדים רבים משלמים דמי חברות באחד מארגוני העובדים, העלות החודשית נראית קטנה, כ-0.8 מהשכר. אבל בואו נעשה רגע חישוב מהיר: עובד שמרוויח 12,500 ש"ח (בערך השכר הממוצע במשק) משלם 100 ש"ח לחודש שהם 1200 ש"ח לשנה שהם 48,000 בארבעים שנות עבודתו. אם העובד היה חוסך את 100 השקלים מידי חודש, בריבית של 3.5%, בסוף התקופה היו מצטברים לו יותר מ 100,000 ש"ח. בוודאי שאין פה המלצה לבטל את דמי החברות בארגון העובדים, אבל דין פרוטה כדין מאה, כבר אמרנו? במחקר נתונים על דמי החבר בארגוני העובדים השונים.

מתוך התקציר למחקר: "בשנים האחרונות המשק הישראלי איתן מאוד. קצב הצמיחה יציב ומחירי הצריכה ירדו ביחס לממוצע במדינות אחרות (בנטל וברנד 2018 ) השיפור לא פסח על שוק העבודה;
העלייה בשיעורי ההשתתפות בו נמשכת, וכך גם שיעורי התעסוקה של גברים ונשים כאחד, ושיעור האבטלה ירד לשפל היסטורי. נוסף על כך חלה עלייה בשיעור המשרות 1 הפנויות ועלייה מתמשכת בשכר. עליות אלו, לצד מספר שעות העבודה הממוצע הגבוה, מצביעים על כך ששוק העבודה ממשיך להיות הדוק.

בפרק זה יתוארו השינויים שהתרחשו בשוק העבודה בישראל, וייבחן הפירוק לגורמי השינוי במגוון ממדים. ראשית ייסקרו השינויים במדינה ממבט-על, ולאחר מכן ייבחנו השינויים בקבוצות אוכלוסייה שונות".

הנתונים והמגמות העיקריות לשנת 2018 בשוק התעסוקה הישראלי, לרבות מפוטרים ומתפטרים, תובעי אבטלה, תובעי הבטחת הכנסה ועוד…

מתוך המבוא למחקר: "אחת הבחירות הכלכליות החשובות בעת רכישת השכלה היא הבחירה בתחום הלימוד. לבחירה זו השפעה על הכישורים הנרכשים במהלך הלימודים, על הענף ומשלח היד בעת ההשתלבות בשוק העבודה וכפועל יוצא על השכר הפוטנציאלי…"

המלצת מערכת אשל: הרבה פעמים אנחנו שומעים מצעירים שסיימו ללמוד שהם היו בוחרים מסלול לימודים שונה אם הם היו יודעים כמה הם ירוויחו במקצוע שהם למדו… אז הכסף הוא לא העיקר, ולנטיית הלב יש חשיבות מכרעת, ולמרות שכלכלת המשפחה העתידית זה לא בדיוק מה שמעניין צעיר בן 21, אולי בכל זאת כדאי לדעת את הנתונים לפני שמחליטים על הפקולטה באוניברסיטה, ולא אחרי שמסיימים את התואר?

מתוך התקציר למחקר: "במסמך מובאים נתונים על הפריפריה, ובהם דמוגרפיה (אוכלוסייה והגירה פנימית), תעסוקה (מועסקים, שיעור השתתפות בכוח העבודה ושיעור אבטלה), ענף ההייטק (משרות, הוצאה על מחקר ופיתוח, וחברות הזנק) וענף התעשייה (משרות, תמורה ממוצעת למשרה, תפוקה ממוצעת למשרה וערך מוסף גולמי למשרה). במסמך מוצגות גם הסיבות האפשריות לפערים בין הפריפריה ומרכז הארץ וכלי מדיניות אפשריים לצמצום פערים אלו".

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר