מחקרים בנושאים שונים

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך המסמך: "בשנים 2015-2016 פעלה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים… אחת ההמלצות הייתה כי גופים פיננסיים המחזיקים במידע על לקוחותיהם
יחויבו לאפשר גישה ממוחשבת למידע זה לגופים המספקים שירותי מידע פיננסי הפועלים בשירות לקוחותיהם. פרק י"א1 נועד להסדיר את החובה של גופים פיננסיים לאפשר לנותני
שירות מידע פיננסי גישה למידע פיננסי על לקוחותיהם של הגופים, בין היתר תוך שמירה על אבטחת המידע ופיקוח על נותני השירות, ועל בסיס זה לספק להם שירות של השוואת עלויות בין שירותים פיננסיים שונים… "

המלצת מערכת אשל: לפני הגשת החוק לאישור, באוקטובר 2021, נכתבה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה על הרקע לחוק, ותיאור השינויים שהחוק אמור להביא… לכל מי שמתעניין בחוק הבנקאות הפתוחה וגלגוליו השונים…

מתוך הדו"ח: "משבר הקורונה הפנה את מרבית תשומת הלב הציבורית להתמודדות עם המשבר ונזקיו, ובכך גם התרכזה המדיניות הכלכלית בתקופה האחרונה. התאוששות המשק דורשת כעת מהממשלה לעסוק בחזרה מהירה ככל הניתן של המשק לפעילות מלאה ובמניעת נזקים מתמשכים של המשבר, אך בה בעת יש לטפל באתגרי המשק שמעבר לאופק הקורונה. המשבר לא שינה את הנושאים האסטרטגיים עמם צריכה להתמודד הכלכלה הישראלית, אך הוא האיר היבטים הנוגעים לחשיבותם ולדחיפות הטיפול בהם. גיבוש מתווה לטיפול בבעיות יסוד אלה, כפי שמובא במסמך זה, נדרש הן בשל משך הזמן שחולף בין הנעת התהליכים להבשלתם והן מפני שביסוס תכנית אמינה לטווח הארוך יכול לסייע לתנופת המשק ביציאה מהמשבר".

המלצת מערכת אשל: תראו… אם יש לך התלבטות אם לקרוא דו"ח כלכלי של 133 עמודים או לראות עוד פרק בסדרה האהובה עליך בנטפליקס, אני יכול לשער מה תהיה הבחירה. מצד שני, הדו"ח המצורף אינו סתם דו"ח. הושקעו בו מחשבה רבה, ע"י מיטב החוקרים של בנק ישראל, שנעזרו במומחים ממשרדי הממשלה השונים, הוא מציג נתונים עדכניים, ופורס קשת של המלצות לביצוע. אז סדרה בנטפליקס אולי תתן יותר סיפוק בטווח הקצר, אבל עלעול בדו"ח ייתן ראייה ראיה רחבה יותר ומבט ממעוף הציפור על אתגרי הכלכלה הישראלית בעשורים הבאים.

מתוך התקציר למחקר: "מסמך זה בוחן את מערכת המס בישראל על פי מטרות אלו (חתירה להוגנות במיסוי והפחתת השפעות חיצוניות) ומציע שורה של צעדים אשר אמורים לשרת אותן ובו בזמן להגדיל את סך תקבולי המיסים, מבלי להעלות את שיעורי המס על הכנסה מיגיעה אישית".

המלצת מערכת אשל: לכולם זה ברור, שבעקבות משבר הקורונה הממשלה תצטרך להעלות את המיסים, וברור שכלכלת המשפחה של כולנו תושפע מכך ישירות. זו ההזדמנות לתקן גם עיוותי מס היסטוריים, אבל צריך גם לחשוב מחוץ לקופסא. עפ"י ה OECD, למשל, שכיחות השמנת היתר וטרום השמנת יתר אצל ילדים בישראל מגיע ל 35% מהאוכלוסייה, והשמנת היתר תגרום לירידה של 2.7% בתמ"ג עד שנת 2050. אז מה דעתכם על מיסוי משקאות ממותקים? זה ייתן כמיליארד ש"ח לשנה. לחשוב מחוץ לקופסא כבר אמרנו? המחקר מספק שפע של נתוני מס וכיוונים אפשריים לפעולה, בתוך הקופסא, מחוץ לקופסא… משעמם לא יהיה פה בשנים הקרובות…

מתוך התקציר למחקר: המיקוד השבועי בוחן את רמת הרווחה בישראל לעומת מדינות ה-OECD על בסיס מדד רווחה שפיתחו  Jones and Klenow (שנת 2016)

המלצת מערכת אשל:  כסף זה לא הכול בחיים, וכשרוצים למדוד את הרווחה של האזרחים צריך להסתכל על עוד מדדים, כמו למשל תוחלת החיים, או פנאי, או אי השוויון בחברה (ולא רק על התל"ג, את זה כבר הבנו לפני הרבה זמן…) אז בהזדמנות זאת, שאנשי הכלכלן הראשי במשרד האוצר מספרים לנו איך נראית רמת הרווחה שלנו בשני העשורים האחרונים, על פי מדד משוכלל חדש, הם גם משווים את ישראל למה שקורה במדינות אחרות בעולם. אז כמה כסף אתה מרוויח? כלכלת המשפחה זה חשוב, אבל לא רק.  האם יש לך מספיק שעות פנאי לבזבז את הכסף? שאלות שהמחקר שואל, וגם כדאי שנשאל את עצמנו, מידי פעם… מעורר למחשבה.

מתוך התקציר למחקר: "מחקר זה נועד ליצור מדד למדינת ישראל, הוא מדד ון ליר לאיכות חיים. המדד משקלל שלל אינדיקטורים מכל תחומי החיים על מנת לשקף את מצבה של ישראל ולהציג תמונה מורכבת של איכות החיים בה בשלל תחומים, בהשוואה לעצמה לאורך הזמן וכן בהשוואה רחבה למדינות המפותחות. תחומי החיים שבהם עוסק המדד נקבעו בהסתמך על מדד BLI של OECD והם: איכות הסביבה, חינוך והשכלה, בריאות, מעורבות אזרחית וממשל, איכות התעסוקה, ביטחון אישי, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית ורמת חיים חומרית.

המלצת מערכת אשל: כלכלת המשפחה היא רק מרכיב אחד באיכות החיים של הפרט והמשפחה (כידוע, כסף זה לא הכול בחיים…). העולם המערבי מחפש כבר זמן רב דרך להגדיר את איכות החיים כמכלול של מרכיבים (כי אם אתה אמיד, אבל בודד, אז כנראה שאיכות החיים שלך פחות טובה, וכך גם אם אתה מפחד ללכת ברחוב בלילה, או שבשביל לקבל איזה אישור סטנדרטי מגוף ממשלתי אתה צריך לעבור עשרה מדורי גיהינום). המחקר סוקר את ההתפתחות בתחום בעשורים האחרונים במדינות שונות, מציג את המדד החדש שפותח במכון ון ליר, ותמונת המצב בישראל. ובעיקר פותח את המחשבה, כי גם אם אתה לא מתעניין במאקרו, תוכל להפיק מהקריאה בו תובנות לגבי עצמך, ולגבי איכות החיים הפרטית שלך.

מתוך המבוא למחקר: "ב-15 השנים האחרונות אנו עדים לעלייה בהגירה נטו לישראל. במקביל, הפריון עלה מעט במגזר היהודי הלא-חרדי, ירד מעט במגזר החרדי וצנח במידה ניכרת במגזר הערבי. נראה אפוא כי יש לעדכן את הנחות ההגירה והפריון בהתאם למידע שיש בידינו כיום…

המטרה המרכזית של מחקר זה היא לחזות את מספר התושבים בכל קבוצת גיל בישראל עבור כל שנה עד שנת 2040 .התחזית שלנו מחושבת בשיטת מרכיבי הקוהורטות ומבוססת על ההנחות העתידיות שנקבעו לפריון, לתמותה ולהגירה. עבור כל אחד משלושת המרכיבים הללו נקבעו הנחות נפרדות לפי גיל, מין ומגזר: המגזר היהודי, הכולל גם תושבים המוגדרים "אחר", והמגזר הערבי".

מתוך ההקדמה למחקר: "החיים בישראל בימי משבר הקורונה הזכירו מאוד נסיעה ברכבת הרים. הסגר הראשון במרץ, הפתיחה החפוזה של המשק והתנעתו מחדש באפריל ובמאי, פתיחת שנת הלימודים, וכמעט מייד לאחר מכן סגירת בתי הספר, הסגר השני הבלתי נמנע בספטמבר, הפתיחה והסגירה. וכמובן, בזמן האחרון גם הציפייה (התקווה?) שקצב ההתחסנות המהיר יאפשר לרכבת ההרים הזאת להוליך אותנו בבטחה אל קרקע יציבה.

במסמך הזה אנחנו מנסים למפות כמה מהמהמורות שעוד צפויות לנו בדרך ולשער כיצד תיראה הקרקע היציבה הזאת, במה היא תהיה שונה מנקודת המוצא שלנו, ואילו אתגרים והזדמנויות יִיקָרו בדרכנו בשנים הבאות. חזרה לסטטוס-קוו שלפני הקורונה, מבחינות רבות לא יהיה בה די; עלינו לנצל את ההזדמנויות שהמשבר מציע לנו כדי להזניק את החברה אל עתיד ורוד יותר. במסמך הזה אנחנו מְכַנסים את התובנות של המומחים הבכירים שלנו בתחומי המחקר השונים של מרכז טאוב: מאקרו-כלכלה, שוק העבודה, רווחה, חינוך, דמוגרפיה, וכמובן בריאות. כמו שיתברר להלן, כל הנושאים קשורים זה בזה לבלי הפרד".

מתוך המבוא למחקר: "הערכת גודלה של הכלכלה הנסתרת (NOE, Economy Observed-Non), או בשמה הנפוץ "הכלכלה השחורה", היא משימה קשה, ולא רק בשל טבעם החמקמק של מרכיביה. ניסיונם של המעורבים בכלכלה הנסתרת לטשטש את עקבותיהם הופך את איסוף הנתונים על אודותיה למשימה מאתגרת במיוחד…"

מתוך התקציר למחקר: "ממדי הכלכלה השחורה (כלכלה לא-רשמית, באנגלית: economy shadow) מוערכים ב-20 אחוז מהתמ"ג בישראל, שיעור כפול מאשר במדינות המתקדמות.

ההערכה היא שצמצום ממדי הכלכלה השחורה במחצית יניב למדינה הכנסות בהיקף של 4–3 אחוזי תמ"ג, שהם כ-40–30 מיליארד שקלים. באמצעות הכנסות אלו תוכל הממשלה להגדיל את ההוצאה הציבורית, להקטין את נטל המס ולצמצם את החוב הלאומי.

עם הגורמים העיקריים המעודדים כלכלה שחורה נמנים מס שולי גבוה, עול ביורוקרטי כבד, אכיפה מועטה ונורמות דיווח לקויות.

עם המעבר לבנקאות דיגיטלית הבנקים מצמצמים את פריסת הסניפים. למשקי בית אשר אינם נגישים לטכנולוגיות, השינוי יכול להוות מכשול ונטל בניהול כלכלת המשפחה,

מתוך ההקדמה למחקר: "במסמך מוצגים נתונים על השינוי בסניפי הבנקים בישראל, בהם מספר הסניפים, מספר המשרות ושטח הסניפים, נתונים על הבקשות לסגירת סניפים ומספר סניפי הבנקים שנסגרו בשנים האחרונות ונתונים על התייעלות מערכת הבנקאות בישראל".

מתוך ההקדמה למחקר: "המסמך עוסק בתיאור וניתוח שוק המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומן. בשנים האחרונות, בעקבות התייעלות של הבנקים ומעבר לשימוש בכלים דיגיטליים, חלה ירידה בשימוש הלקוחות בשירות האישי, וירידה זו הובילה לצמצום במספר סניפי הבנקים ובמספר המשרות. כמו כן, בעקבות הסרת הפיקוח על גובה העמלה במשיכת מזומן במכשיר מרוחק יותר מ-500 מטר מסניף הבנק, בשנת 2005 ,חל, בין השאר, גידול חד במספר עמדות ATM ".

במסמך יוצג רקע על מערכת הבנקאות, וכן נתונים על מספר עמדות ATM ופריסתן, נתונים על מספר המשיכות וסך משיכות במזומן בעמדות ATM ,נתונים על מספר עמדות ATM במדינות המפותחות וניתוח השוק."

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר