מחקרים

רקע ונתונים בסוגיית הארנונה ברשויות המקומיות בישראל. השוואת ההנחות למגורים לפי אשכולות חברתיים כלכליים, שיעורי גביית ארנונה, ועוד…

מתוך התקציר למחקר: "…העליה החדה במחירי הדירות שהחלה בשלהי העשור הקודם, חלה במקביל לעליה משמעותית במספר הדירות שנרכשו להשקעה… במחקר נבחנו אספקטים נוספים שטרם נבחנו בעבודות קודמות, בכלל זה מאפייני תעסוקה של המשקיעים ובאיזו מידה, אם בכלל, ניתן לקשור בין עיתוי הרכישה לעיתוי קבלת תשלומי שכר בעלי אופי חד פעמי, בפרט פיצויי פרישה/פיטורין.

המלצת מערכת אשל: "טוב, זה לא סוד שבישראל יש הרבה רוכשי דירות להשקעה, אבל מי הם? האם הם שכירים? עובדי המגזר הציבורי? אנשים שקבלו ירושות או פיצויי פיטורין? מעניין… (מעניין אותנו, העוסקים בכלכלת המשפחה, אבל זה בטח מעניין את משווקי הדירות הללו… מי קהל היעד שלהם, למי כדאי למקד את מאמצי השיווק וכו'…) המחקר לא נותן תשובות שלמות, ויש עוד הרבה מקום לפילוח רוכשי הדירות להשקעה, אבל הוא משרטט תמונה ראשונית, ומעניינת.

הדו"ח סוקר את מוצרי ההשקעה השונים (קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים ועוד…).
בהמשך, מנתח הדו"ח את משיכות הכספים של הציבור ממוצרי ההשקעה הנ"ל בתקופת משבר הקורונה, ומשווה את התנהגות הציבור בהקשר זה למשיכות במשבר 2008.

מה שמעניין בסקירה הזו בהקשר של משקי הבית, היא הניסיון להעריך את רמת ההכנסות של משקי הבית, את רמת ההון הפיננסי וההון הנדל"ני עפ"י עשירוני הכנסה, ומהם לנסות ולגזור את ההשפעה של מס עיזבון על הכנסות המדינה. זהו אומדן ראשוני בתחום.

מתוך התקציר למחקר: " במחקר יוצגו ממצאים נבחרים העולים מפרסום 2020 glance a at Education (דו"ח החינוך השנתי) של ארגון ה-OECD ,בפרק שעניינו שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה והתמיכה הציבורית שמקבלים הסטודנטים בקרב המדינות החברות בארגון".

המלצת מערכת אשל: ללמוד לתואר ראשון בארה"ב עולה כ-30,000 ש"ח לשנה, בניו זילנד כ-15,000 ש"ח, בצרפת כ-800 ש"ח, ובשבדיה זה בכלל לא עולה. וכמה בישראל? מי שמנהל את כלכלת המשפחה שלו בצורה חכמה ומתוכננת יכול לצפות למרחוק, ולהתחיל לחסוך ללימודי תואר לילדים כבר בגיל צעיר. כמה לחסוך זו שאלה אחת, אבל השאלה שמעניינת רבים היא איפה להשקיע את החיסכון, כי השקעה לתקופה של 20 שנים יכולה להניב גם תשואה יפה לאורך השנים.

מתוך התקציר למחקר: "עבודה זו מתארת את תכולת מאגר האשראי הסטטיסטי, מציגה את תהליך ההתממה של המידע ואת מגוון השימושים בו"

המלצת מערכת אשל: ב 2016 נחקק חוק נתוני האשראי, והוקם מאגר נתוני האשראי לאזרחי ישראל. ואם כבר יש מאגר לכל אזרח, אז למה שלא ניקח את כל הנתונים, (בלי שמות, כמובן…) ונייצר סטטיסטיקה ברמה הלאומית בכל נושא צריכת האשראי בישראל? האם השימוש באוברדרפט עולה? כמה עסקאות בפיגור יש בכל רגע נתון? כמה צ'קים חזרו? ועוד ועוד… אז נכון שזה לא משרת ישירות את משק הבית, אבל מי שעוסק בתחום כדאי שיעיף מבט מידי פעם, יבין את המגמות במשקי הבית, ואז יוכל לייעץ טוב יותר בניהול כלכלת המשפחה של הפרט…

מתוך ההקדמה למחקר: "הפרק עוסק בניתוח השינויים במקורות המימון של המגזר הפרטי הלא פיננסי (משקי הבית והעסקים) בישראל… הפרק מתאר את השינויים המרכזיים שחלו בחוב של המשק בשנת 2020.

…על רקע הירידה בצריכה הפרטית צמצמו משקי הבית את חובם שאינו לדיור, אך המשיכו להגדיל את החוב לדיור בקצב גבוה יחסית…"

מתוך התקציר למחקר: "שיעור החוב של משקי הבית ביחס לתוצר בישראל נחשב נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעולם… אולם בעשור האחרון שיעור זה מצוי במגמת עלייה… מחקר זה נועד לבחון את רמת החוב בקרב משקי הבית בחלוקה לפי עשירוני הכנסה, ולעמוד על הסיכון הפוטנציאלי הגלום בהתפתחויות שחלו בתחום בעשור האחרון"

המלצת מערכת אשל: תרבות המינוס, האוברדרפט, היא ייחודית לישראל, אבל הלוואות ואשראי זו תופעה עולמית. ומי שחושב שזה התחיל בימינו, מוזמן לפתוח תנ"ך, ולראות שהתופעה הייתה נפוצה כבר לפני אלפי שנים (כאילו, לא המצאנו כלום, גם אבות אבותינו העדיפו לחגוג בהווה ע"ח העתיד). אז זה עולה לנו קצת כסף, ואולי הרבה, אבל יש כאלו שזה ממש מסכן את יציבות כלכלת המשפחה שלהם. ואם כולנו נגזים, אז זה כבר יסכן את יציבות המערכת הכלכלית כולה, וזה כבר מתחיל להדאיג… (וכמו שרש"י אומר, לריבית קוראים "נשך" כי היא כמו נשיכת נחש. מרגישים עקיצה קטנטונת, ובהתחלה לא קורה כלום. אבל הארס מתחיל להשפיע, ובסוף גם יסכן את החיים עצמם. וכך גם הריבית, והריבית דריבית…). מהו הסיכון? מי בסיכון? מהם הכשלים שיכולים לסכן את המערכת הפיננסית כולה? על כך במחקר…

מתוך ההקדמה למחקר: "העבודה בוחנת את הפער השוטף בין ההכנסות להוצאות של משקי בית כאומדן לסיכוייהם להיקלע לבעיות כספיות".

המלצת מערכת אשל: את זה שיש בישראל הרבה משפחות במינוס, את זה כולם יודעים. אבל מה המאפיינים של המשפחות האלו? מי יותר במינוס: משפחות שגרות בשכירות  או משפחות שמשלמות משכנתה? האם יש קשר לגיל? לאזור מגורים? האם נשואים נמצאים במינוס יותר מלא נישואים? זה כבר מתחיל להיות מעניין… ובאיזה עשירון חייבים יותר לבנקים, ומי לוקח הלוואות מחברים ומשפחה? והאם למשפחות שפנו לייעוץ לכלכלת המשפחה יש מאפיינים מיוחדים? (המחקר משווה את נתוני כלל האוכלוסייה לנתוני המשפחות שפנו לקבל סיוע מארגון פעמונים). תכנסו, תקראו, יש מה ללמוד…

מתוך התקציר למסמך: "במסמך מובא ניתוח של מודל שנועד לסייע לזוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה. על פי המודל המוצע, זוג המעוניין לרכוש דירה ראשונה אך חסר לו הון עצמי ראשוני לצורך לקיחת משכנתה יוכל למשוך מקרן הפנסיה שלו, ללא תשלום מס, סכום שישמש השלמה להון עצמי של 5% לפחות מערך הדירה שיש ברשותו, וייטול משכנתה מרבית של 75% מערך הדירה"

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר