פנסיה והגיל השלישי

מטרתנו לרכז את המאמרים שעניינם ניהול כלכלת המשפחה במקום אחד, לנוחות מי שעוסק בתחום או מתעניין בו. המחקרים כולם כפופים לזכויות יוצרים, ואתר זה מקשר את הקורא למקור בו פורסמו המחקרים. על מנת להקל עליך למצוא את מה שרלוונטי עבורך ציטטנו מכל מחקר (בדר"כ מההקדמה או מתמצית המחקר) מספר משפטים העוסקים במטרת המחקר או תכולתו.

מתוך התקציר למחקר: "מטרת המחקר: לאמוד שינויים בצריכה בעקבות הפרישה מהעבודה. תוצאות עיקריות ומסקנות: הן עבור גברים והן עבור נשים נמצאה ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת לאחר הפרישה…"

המלצת מערכת אשל: הידעת, שהוצאות על מזון קטנות בעקבות הפרישה? אז זה לא בגלל שגבר בן 68 אוכל פחות מגבר בן 66, ממש לא. אז כנראה יש לזה סיבה אחרת (רמז? יש יותר זמן לקנות ביעילות ובזול). ומה עם הוצאות על ביגוד? על פנאי ונופש? והאם יש הבדל בין גבר שכיר שפורש לגבר עצמאי שפורש? ולאשה שפרשה? כל מי שעוסק בתכנון לכלכלת המשפחה ומייעץ למשפחות שנמצאות על התפר של תקופת הפרישה, חייב לקרוא את המחקר הזה ולהתייחס בייעוץ גם לממצאי המחקר…

מתוך התקציר למחקר: "במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין רמת ההכנסה המתמשכת בגיל העבודה לבין תוחלת החיים…"

המלצת מערכת אשל: אז הנה זה רשמי: עדיף להיות צעיר בריא ועשיר…  המחקר מציג מחקרים דומים שנעשו במדינות שונות בעולם, והוא ראשון מסוגו בישראל. התוצאה שלו (כמה לא מפתיעה) שתוחלת החיים של העניים נמוכה יותר. אנחנו רגילים לחשוב שבדר"כ העשירים ממנים את העניים, אבל נדמה שמהמחקר הזה עולה גם כיוון הפוך: אם תוחלת החיים של העניים נמוכה יותר, והם "מנצלים" פחות את הפנסיות וכספי הביטוח הלאומי, אז העשירים שחיים יותר בעצם חיים על חשבונם… האם המדינה צריכה לפעול לתיקון העיוות?

מתוך המחקר: "שיעור הפרשת החובה לפנסיה נקבע בשנת 2017 להיות בגובה 18.5% (גבוה במידה ניכרת מהממוצע של 6.9% במדינות ה-OECD שבהן קיימת הפרשת חובה).  מטרת מחקר זה לבחון האם שיעור ההפרשה לפנסיה על פי החוק הינו אופטימלי…"

המלצת מערכת אשל: להרבה אנשים נראה שאם המדינה קבעה משהו, אז כנראה שזה טוב ונכון. אבל בסוף הדרך מסתבר להם שמה שנקבע לא התאים להם, או נקבע משיקולים לא ענייניים. ומה בנוגע לפנסיית החובה? במחקר הזה תמצאו סקירת רקע על פנסיית החובה, והשוואה בינלאומית, וכמובן דיון בשאלה האם מה שהמדינה קבעה (18.5%) נותן מענה נכון וטוב לחוסכים בפנסיית החובה…

ואם כבר מדברים על פנסיית החובה, האם מה שהעצמאיים חוסכים כפנסיית חובה מספיק להם? המחקר לא עוסק בזה, אבל כדאי שכל עצמאי ישאל את עצמו…

מתוך התקציר למחקר: "על פי תרחיש הבסיס בסימולציה שערכנו, יחסי התחלופה הצפויים לגברים צעירים נעים בין 91-83% , וזאת כתלות בשכר. מנגד, עקב העובדה שגיל הפרישה לנשים נמוך מזה של גברים ותוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, יחס התחלופה לנשים נמוך והוא נע סביב המינימום המקובל (70%) ברוב רמות ההכנסה".

המלצת מערכת אשל: לנו דווקא היה נדמה שצעירים שמתחילים לחסוך היום יקבלו פנסיה נמוכה יותר מזו ממה שהמחקר מראה. אבל כנראה שברמת השכר הממוצעת קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי משפיעה מאד. כך או כך, במחקר אפשר לראות את השפעת המשתנים על יחס התחלופה (הפנסיה יחסית לשכר), ומה משפיע יותר. ולא, לא הופתענו למשל לראות שמי שמושך את כספי הפיצויים יקבל פנסיה נמוכה בהרבה, וגם מי שמשלם דמי ניהול גבוהים…

מתוך המבוא למחקר: "הבעיה היא שהחברה המודרנית בישראל, וגם במקומות אחרים בעולם, הייתה לקצרת רואי. כאשר ילדים הם קצרי רואי, הם מקבלים משקפיים לתיקון הראייה. כאשר חברות שלמות הופכות לקצרות רואי, התרופה אינה פשוטה כל כך".

המלצת מערכת אשל: ראייה אחרת, רעננה, נוקבת, על האתגר הפנסיוני של אזרחי מדינות המערב בכלל ושל אזרחי מדינת ישראל בפרט.  תוחלת החיים עולה, יהיו יותר עניים, המדינה תיתן רשת בטחון לזקנים ע"ח הצעירים שיצטרכו לשלם מיסים גבוהים כדי לממן את זה. הולכת להיות פה מלחמת דורות כי הצעירים לא פראיירים, והם לא יוותרו… כי פצצת הפנסיה תתפוצץ בעוד 30-40 שנים, ומדינות העולם המערבי, וישראל בתוכן, טומנות את ראשן בחול. המחקר פורס קשת רחבה של תהליכים, מציג תובנות בגובה העיניים, ומציע מודל חדש : "מודל עץ החרוב". אבל בשביל זה, אומרים החוקרים, צריך למצוא פתרונות כבר היום…

מתוך ההקדמה למחקר: "הטענות שנשמעות הן, כי לעובדים עם פנסיה תקציבית צפויה הכנסה גבוהה מאד לאחר הפרישה, בעוד שלחוסכים הצעירים צפויה פנסיה מינימאלית שלא תתקרב לשיעורים שיבטיחו מחיה בכבוד בגיל המבוגר…"

המלצת מערכת אשל: לצעירים יש אתגר אמתי בהערכות לפנסיה. איך בדיוק דואגים לפנסיה, כשתוחלת החיים הממוצעת תהיה 95 או 100? אז עוד רגע באמת תתממש להרבה אנשים הברכה "עד 120", אבל גם צריך לדאוג לממן את תקופת החיים הארוכה הזו בפנסיה. וגם, תסתכלו מסביב, הפנסיונרים שיוצאים היום לפנסיה עדיין בריאים ומלאי אנרגיה, יש להם זמן ורצון לקרוע את החיים ואת העולם, וההוצאות לא רק שאינן קטנות הן אפילו גדלות. אתגר אמתי, כבר אמרנו? מי שרוצה להבין את המשמעות במגזר הציבורי, כמה פנסיה יקבלו עובדים וותיקים לעומת עובדים צעירים, ימצא את מבוקשו במחקר…

מתוך המבוא למחקר: "תוחלת החיים בלידה במדינות המפותחות הוכפלה ב-150 השנים האחרונות וכיום אף חוצה את גיל 80 לנשים וגברים יחד. בעוד שראשיתה של העלייה הדרמטית בתוחלת החיים אופיינה בירידה בתמותת תינוקות וילדים, המשכה מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נבע בעיקר מירידה ניכרת בתמותת מבוגרים ובעיקר סביב גילאי הפרישה"

המלצות מערכת אשל: אחד האתגרים המשמעותיים של ניהול כלכלת המשפחה היא ההערכות לגיל המבוגר. מדובר בפנסיה ראויה שתספיק לשנים רבות, בהערכות כלכלית למצב סיעודי, ולמענה כלכלי לבעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר. במקביל, השתנו כללי המשחק הקשורים לירושות: הגיל הממוצע שבו יועברו הירושות לדור הבא יהיה כשהילדים יהיו באזור גיל 65… (ותראו כמה זמן הנסיך צ'ארלס מחכה להיות מלך… :). לעלייה בתוחלת החיים יש השפעות דרמתיות על תכנון וניהול כלכלת המשפחה, בראייה אסטרטגית רחבה, חוצת שנים ותקופות. המחקר מציג מגמות תמותה בישראל ובעולם, שיטות לחיזוי תמותה, ותחזיות לתוחלת החיים בטווח הארוך.

מתוך ההקדמה לפרסום: זה שנים רבות ששנתון בני +65 בישראל הוא כלי עזר ראשון במעלה לעוסקים בתחום הזיקנה. מאז פורסם השנתון לראשונה בשנת 1998, הקפדנו לשפר ולשכלל אותו כל העת, כך שיהיה תמיד עדכני ורלוונטי… עם השנים הפך השנתון להיות מקור נתונים יציב ואמין שמאפשר גם בחינת מגמות ארוכת טווח. בעוד בגוף השנתון מוצגים רק חלק מן הנתונים שנאספו ושעובדו על ידינו, בסיס הנתונים המלא עומד לרשות הגולשים באתר האינטרנט של המכון: .brookdale.jdc.org.il

המחקר בוחן את אי השוויון הכלכלי בשוק העבודה, את פערי השכר בשוק, והשפעתן ארוכת הטווח על החיסכון הפנסיוני. המסמך מציג את התפלגות השכר בישראל, את ההפרשות הפנסיוניות בכל רמת שכר, אומדן שיעור השכר המבוטח מתוך השכר הכולל, ואת השפעת הנתונים הנ"ל על תקבולי הפנסיה העתידיים של החוסכים.

מתוך תמצית המחקר: "מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו לעריכת ניתוח משפטי של מכלול ההסדרים שמובילים לפער הפנסיה המגדרי בישראל"

המלצת מערכת אשל: הפנסיה של הנשים נמוכה יותר, ולא רק בגלל שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, או שהן יוצאות לפנסיה מוקדם יותר. יש עוד סיבות רגולטוריות ומשפטיות המובילות למצב הזה. המחקר פורס את מכלול הסיבות לפער המגדרי הזה, תוך ניתוח המצב בכל מסלולי הפנסיה הנהוגים היום (רק בפנסיה התקציבית יש שוויון בין גברים ונשים). מי שעוסק בייעוץ לפרישה יגלה זווית נוספת של מערך הפרישה בישראל, וגם הצצה לאי השוויון המגדרי במדינות ה- OECD …

מתוך ההקדמה למחקר: "לאחר שורת הרפורמות בפנסיה שהחלה ב–1995 ונמשכת עד היום, עברו סיכוני הפנסיה התעסוקתית אל העמיתים והפנסיונרים. שיטת הפנסיה הקודמת הייתה
מבוססת על זכויות מוגדרות ואילו השיטה הנהוגה כיום היא של הפרשות מוגדרות שבה הסכום הצבור בקרן הוא הבסיס לתשלום פנסיית הזקנה. בשיטה זו עמיתי הפנסיה בישראל חשופים בשנים האחרונות לסיכונים המאיימים לשחוק את הכנסתם לאחר הפרישה ולהביא לגידול באי–השוויון ביניהם"

המלצת מערכת אשל: רוצה להבין יותר טוב את מערכת הפנסיה הישראלי? הנה לך הזדמנות… אז נכון, שהמחקר מתאים למיטיבי לכת, אבל גם מי שאיננו יועץ פנסיוני יכול למצוא בו עניין רב. אז מה יש פה? הרבה… סקירה על המערכת הפנסיונית בישראל בכלל ועל קרנות הפנסיה החדשות בפרט, דיון על פנסיית החובה, ניתוח של השפעת התשואה על יחס התחלופה, השפעת המיסוי על הפנסיה ועוד ועוד…  המחקר פורס קשת רחבה של נתונים וניתוחי רגישויות לגורמים שונים, ובוחן את יחס התחלופה (שכר/פנסיה) והשפעת פנסיית החובה על אי השיוויון… למיטיבי לכת, כבר אמרנו? אבל מעניין ומרחיב דעת גם לכל מי שמתעניין בתחום.

מתוך ההודעה לעיתונות של בנק ישראל: "מה ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על מאפייני שוק העבודה של זוגות נשואים? האם העלאת גיל הפרישה של בן זוג אחד משפיעה על מועד הפרישה והיקף התעסוקה של בן הזוג השני?… במקרים רבים, העלאת גיל הפרישה של גברים תרמה לעליית התעסוקה של נשותיהם. מנגד, העלאת גיל הפרישה הרשמי של נשים לא השפיעה על תעסוקת בן הזוג".

המלצת מכון אשל: מקובל לחשוב שגיל הפרישה הוא נתון קבוע, ונשים פורשות בגיל 62 וגברים בגיל 67. בפועל, הגיל הזה הוא רק "המלצה" להרבה מועסקים… עובדים רבים פורשים בפרישה מוקדמת, אם בשל מבצעי פרישה מרצון, ואם בשל החלטת העובד. המחקר מאיר זווית חדשה, ובוחן את ההשפעה הצולבת בין גיל הפרישה של בני הזוג, והאם הפרישה של אחד מבני הזוג משפיעה גם על המשך תעסוקת בן הזוג השני.  בישראל, גיל הפרישה של הנשים כיום הוא 62, אבל הוא אמור לעלות לגיל 64. האם תהיה לכך השפעה על החלטות הפרישה של בני הזוג?

חוברת מידע לעובדים בשירות המדינה בכל הקשור לפנסיה התקציבית.

זהו פוסט לבדיקת תקינות המערכת והוא יוסר ממנה לאחר תקופת ההרצה של האתר