מתוך התקציר למחקר: "המחקר עוסק בשינויים בשיעורי העוני ואי השוויון בהכנסה בישראל במהלך העשורים האחרונים ובהשוואתם למדינות אחרות. בניגוד לדעה הרווחת, שיעורי העוני ואי השוויון בהכנסות פנויות בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות מפותחות גם כאשר מוציאים מהחישוב את החרדים ואת הערבים (אם כי הוא אינו גבוה במיוחד במונחי הכנסות כלכליות). אוכלוסיית הקשישים בישראל היא הקטנה ביותר במערב, והעוני בקרב קבוצה זו לפני תשלומי רווחה ומסים הוא מהנמוכים ביותר ב-OECD – אך לאחר פריסת רשת הביטחון החברתית, שיעור העוני בקרב קשישים ישראלים הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח. גם העוני בקרב ילדים לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא הגבוה ביותר במדינות המערב…"

מתוך ההקדמה למחקר: "מן הראוי לבחון לא רק את העניים אלא גם את אלה שהכנסתם, גם אם היא מציבה אותם מעט מעל לקו העוני, עדיין רחוקה מלהוות "הכנסה מינימלית סבירה". חשיבותו של מחקר זה בכך שהוא מבקש להפנות את תשומת הלב אל שכבה חברתית הרחוקה מעין הדיון הציבורי בסוגיית העוני."

הניתוח התמקד בארבעת הרבדים כדלהלן:
1) רובד העוני – משקי בית שהכנסתם מתחת לקו העוני; כפי שהוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח הלאומי.
2) רובד קרבת העוני – משקי בית שהכנסתם היא בטווח שבין קו העוני ו-25% מעל קו העוני.
3) הרובד הבינוני.
4) הרובד הגבוה.

מתוך ההקדמה למחקר: "מסמך זה מציג את השיטה הנהוגה בישראל למדידת עוני ושתי שיטות חלופיות למדידה זו. מדידת העוני היא סוגיה מורכבת המקיפה פרמטרים רבים, ושינוי שיטת המדידה עשוי לשנות את תוצאותיה לכאן ולכאן. השיטה למדידת העוני שבשימוש המוסד לביטוח לאומי מבוססת על הכנסות משק הבית, ועל כן היא נחשבת לשיטה עקיפה למדידת עוני. לעומת זאת, מדידת עוני ישירה מעריכה את מצוקת הפרט מכמה היבטים, כמו תנאי החיים, תנאי המגורים, גישה לשירותי חינוך ובריאות, מוצרים בבעלותו, הון אנושי, תזונה וצורת לבוש, ומאפשרת מבט רחב יותר על התופעה"

ישנה חשיבות גדולה למתודולוגית המדידה של העוני, שכן קו העוני משתנה לפי השיטות השונות, ומספר העניים בישראל יכול לעלות או לרדת, אם משנים את  מתודולוגית החישוב של קו העוני.

אף שהמחקר התפרסם לפני שנים רבות, ישנה חשיבות להבנת הבסיס המתודולוגי לקביעת קו העוני. המחקר המציג את השיטה הנהוגה בישראל, ומשווה אותה עם שיטות נוספות.

מתוך התקציר למחקר: "מדד העוני הנורמטיבי הרב-תחומי יוצא מתוך הגישה הרב-ממדית לעוני, לפיה עוני מתקיים במגוון תחומי חיים. גישה זו גורסת כי קו העוני הרשמי, המדד המקובל לעוני בישראל ובמדינות רבות, מוגבל ביכולתו לתאר את מגוון ההשפעות שיש לעוני, וכן אינו מתבסס על הסברים מהותיים המאפשרים דיון ציבורי. מטרת הפרויקט הנוכחי הייתה לפתח מדד המתייחס למגוון תחומי חיים, רגיש לקונטקסט של החברה הישראלית ומתבסס על התפיסה הנורמטיבית של עוני בציבור בישראל. בניגוד למדדים רב ממדדים לעוני הקיימים בישראל ובעולם, המדד הנוכחי מייצג גישה נורמטיבית טהורה לפיה אדם יחשב כעני אם ורק אם מצבו בתחומי החיים השונים מוגדר על ידי מרבית תושבי ישראל כמייצג עוני.

המלצת מערכת אשל: מיהו עשיר? השמח בחלקו.. ומיהו עני? אם אין לו כסף, אבל הוא שמח בחלקו, האם הוא עני? והנה לנו מחקר שמנסה לצאת מחוץ לקופסה, ולתת תשובה לשאלה…

מתוך תקציר המחקר: "זה שנים רבות העוני הוא בעיה מרכזית בחברה הישראלית. היקף האוכלוסייה החיה בעוני, העומד כיום על כחמישית מהמשפחות, הוא הגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD …

עבודה זו בוחנת את השינויים שחלו בעשורים הללו במדיניות כלפי אנשים החיים בעוני ואת הגורמים לשינויים אלו. בפרט מודגשים התהליכים אשר הובילו לשינויים שחלו בעשור האחרון – תחולת העוני שנותרה גבוהה, הירידה באפקטיביות המענה של תוכנית הבטחת הכנסה, היוזמות של ארגוני החברה האזרחית והשינויים בשיח בעבודה סוציאלית…"

מתוך ההקדמה למחקר: "אחת הסוגיות הנמצאת לעתים קרובות על סדר היום הכלכלי בישראל היא סוגית הפערים החברתיים. תחולת העוני מהווה מדד עיקרי המשמש למדידת פערים אלו… קיימים פערים בולטים בתחולת העוני בין הקבוצות השונות בישראל. בפרט בולט הפער בתחולת העוני בין האוכלוסייה היהודית הלא חרדית לבין האוכלוסיות החרדית והערבית.

העבודה מנסה לאמוד את השינוי בתחולת העוני שיחול במידה ושיעורי התעסוקה של האוכלוסיות החרדית והערבית ישתוו לשיעורי התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית"

השם המלא של המחקר: "מוביליות בין דורית בשכר בישראל- השוואה בינלאומית ובין קבוצות אוכלוסייה"

המלצת מערכת אשל: איזה נושא מרתק, וכמה הוא חשוב למחקר… כולנו רוצים שכל ילד יוכל להתקדם בחיים לפי כישוריו ויכולותיו, אבל המציאות מראה שילדים גדלים ברוב הפעמים לתוך המקום שהוריהם נמצאים, וסיכוי של ילד שנולד להורים מהעשירון התחתון הרבה יותר קטן מהסיכוי של ילד שנולד להורים בעשירון העליון. יחד עם זאת, בישראל יש הבדל במוביליות (מעבר מעשירון לעשירון) בין חרדים, עולי בריה"מ, ערבים ומגזרים אחרים. על כך, ועל השוואת המוביליות הבין דורית בישראל לנעשה במדינות אחרות צריך להיכנס למחקר, ולקרוא…

מתוך המבוא למחקר: "המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים… "

המלצת מערכת אשל: ניהול כלכלת המשפחה במשפחות חד הוריות מושפע מאד מהאי שיוויון המגדרי בתחומי התעסוקה, ההכנסות וכד'. הדבר אמור גם במשפחות חרדיות, שם הנשים הן המפרנסות העיקריות. ובכלל, כל מי שרוצה להבין יותר את המציאות בה אנחנו חיים לא יכול להתעלם מאי השיוויון המגדרי, על כל מרכיביו. הממצאים במחקר מוצגים בצורה ממוקדת, מתומצתת, עם גרפים מאירי עיניים, וגם אם אין לכם הרבה זמן תוכלו להתוודע לתוצאות המחקר בזמן קצר…

מתוך התקציר למחקר: "המחקר מצא שלחווית הזוגיות של מחפשי העבודה ולאישיות של בני זוגם יש השפעה משמעותית על ההצלחה בחיפוש עבודה, על שביעות הרצון של שני המשתתפים מהקשר ועל הבריאות הנפשית שלהם לאחר תקופה של חיפוש עבודה"

המלצת מערכת אשל: שלמה המלך, שהיה כידוע החכם באדם, אמר שאת נושא הזוגיות הוא לא מבין… ("שלושה המה נפלאו ממני וארבעה המה לא ידעתים… דרך גבר בעלמה…"). מי שמובטל, או מחפש עבודה, חווה פעמים רבות לחצים וקשיים, אבל גם בן/בת הזוג עובר/ת תהליכים רגשיים, וזה משפיע על התמיכה בזה שמחפש עבודה, גורם לאינטרקציות זוגיות שליליות, ולצבירת כעסים, שמשפיעים גם לאחר שחוזרים למעגל העבודה… רובו של המחקר עוסק בניתוח הממצאים, ובסופו מסקנות מפתיעות…

מתוך התקציר למחקר: "מבחר נתונים על הליכי הגירושין בישראל: שיעורי הגירושין והנישואין, מבנה המשפחה, התיקים הנדונים בערכאות המשפטיות ותסקירים. המסמך כולל גם נתונים והסברים על גופים ציבוריים המסייעים למתגרשים ולגרושים ביישוב מחלוקות: יחידות הסיוע שליד בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים, תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ומרכזי קשר"

במסמך השוואה למדינות ה OECD, ושיעורי הנישואין והגירושין בכ-100 מדינות.

מחקר שיצא בשנת 2011 (אוניברסיטת ת"א פרסמה את המחקר בספר).
במחקר סקירה רחבה על תחום כלכלת המשפחה לאותה העת, והוא מתייחס להיבטים כמו חסכונות, רכישות, הוצאות של משקי בית ועוד תחומים רבים אחרים… הספר כולל 494 עמודים.

החוקרים מציגים מודלים של התנהגות כלכלית זוגית של משקי בית, תוך בחינת תאוריות מתחום כלכלת המשפחה, ומתחום ההתנהגות הכלכלית של זוגות ומשפחות. החוקרים בוחנים את ההשפעות השונות של החיים בזוגיות על ההחלטות הכלכליות. המחקר כולל נתונים רבים, טבלאות וגרפים.

מתוך התקציר למחקר: "במחקר זה נבחנה השפעתו של סוכן ביטוח על בחירת מכשיר חיסכון פנסיוני והאינטראקציה עם רמת פסיכולוגיה כלכלית וגילוי נאות".

המלצת מערכת אשל: לסוכן הביטוח יש אינטרס מנוגד לזה שלנו. כשהעמלות גבוהות יותר, הוא מרוויח יותר, ואנחנו כמובן מפסידים יותר. אז איך אנחנו יכולים לבחון את כנות המלצותיו? האם הוא עובד בשבילנו או בשבילו? אז יש את "מסמך הגילוי הנאות" שהוא חייב להקריא לנו, אבל האם אנחנו באמת מתייחסים למסמך הזה? ומה השפעת ההבנה הכלכלית האישית שלנו על קבלת המלצת הסוכן או דחיית המלצות שאינן טובות לנו?

מתוך המבוא למחקר: "מנתוני הרשות עולה שכ-34% מהמבוטחים בשוק החזיקו בביטוח יתר, בלפחות אחד מהכיסויים שבבעלותם…  דו"ח הביניים מתאר את המתרחש בתחום בשנים 2018-2012 ,ובכלל זה מגמות בשוק; היקף כפל הביטוח בקרב הלקוחות בשוק…"

המלצת מערכת אשל: ואם אתם כבר מחזיקים בביטוח כפל, אז אולי תדרשו משתי חברות הביטוח לקבל את הפיצוי, בשעת צרה? אז מסתבר ש 70% מאלו שהחזיקו ביטוח במספר חברות תבעו רק חברה אחת בלבד… עולם ביטוחי הבריאות הוא עולם מורכב, ושיקולי כלכלת המשפחה הם רק חלק מהשיקולים (רמז: לא הכל רציונאלי כשקונים ביטוחים…) דו"ח ביניים זה שופך אור על תופעת ביטוחי היתר, ומאיר את הנעשה בתחום.

מתוך ההקדמה למחקר: "אי-שוויון חברתי-כלכלי הוכר כאחד הגורמים לפערים בבריאות. מטרת המחקר הייתה ללמוד את הקשר בין מאפיינים חברתיים-כלכליים ובין מצב הבריאות במדגם אוכלוסייה מייצג, לאורך זמן".

המלצת מערכת אשל: אז הנה עוד סיבה לא להיות בחובות. מסתבר, שיש קשר בין ניהול כלכלת המשפחה ובריאות לקויה. זה לא מפתיע, וזה גם נשמע הגיוני, אבל הנה גם הוכחה עם נתונים ומחקרים מכל העולם. לאורך הזמן, מי שמרוויח פחות, מי שלא נמצא במעגל התעסוקה הרבה זמן, מי שנמצא בחובות, זה מגדיל את הסיכון שלו להיות בבריאות לקויה. אומרים שעדיף להיות צעיר, עשיר ובריא, אבל גם אם אתה לא צעיר, ולא עשיר, כדאי לך לנהל את כלכלת המשפחה שלך נכון, כדי שלפחות תהייה בריא… 🙂

מתוך התקציר למחקר: "דוגמאות מהעולם לכלים לצמצום ניצול כלכלי בדרכי הונאה ומרמה של צרכנים פגיעים. ניצול כלכלי, אשר במקרים רבים כרוך בעבירה של ממש על החוק, עשוי להיות חמור במיוחד כשמדובר בצרכנים פגיעים, למשל אזרחים ותיקים, עולים חדשים, ילדים ונוער או אנשים עם מוגבלות".

המלצת מערכת אשל: כל מי שעוסק בייעוץ לכלכלת המשפחה, או יש לו ממשק עם ההיבט הכלכלי של משפחות (בנקאים, יועצים פנסיוניים, סוכני ביטוח ואחרים) ראוי שיהיה ערני למקרים של ניצול לרעה. במקרים של חשד צריך "להרים דגל" ולדווח, ובשאר המקרים לתת כלים ועצה נבונה איך לזהות ניסיונות לפגיעה כלכלית ומה לעשות כשמתעורר אצל הצרכן חשד שכזה. המחקר מביא דוגמאות מהעולם, וגם בישראל יש קשת של גופים שאפשר להיעזר בהם בעת הצורך.

המלצת מערכת אשל: אי אפשר לדבר על התנהגות צרכנית בכלל, והחלטות בכלכלת המשפחה בפרט, מבלי להישען על מאמרו של אברהם מאסלו "תיאורה של המוטיבציה האנושית". צרפנו את המאמר המקורי, ומי שמחפש דברי הסבר והרחבה למה שכתב אברהם מאסלו ימצא שפע של התייחסויות למאמר, הקישו בגוגל "אברהם מאסלו" ותוכלו לשרוף יום, שבוע, או אפילו חודש בקריאת כל החומר שתמצאו… אבל למה ללכת רחוק אם המאמר המקורי לפניכם?

הספר חוקר את הפופולריות של פעילות הפנאי המודרנית, מנקודת המבט ההיסטורית, הסוציולוגית הרגשית, והכלכלית.

מדוע אנחנו יוצאים לחופשות? איך התפתחה החופשה המודרנית בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20? איך פעילות הפנאי המסחרית של החופשה המודרנית הפכה למוצר צריכה, והאם הוא מספק את מה שהוא מתיימר לספק? האם החופשה המודרנית נותנת מענה למתח ושחיקה?

מתוך התקציר למאמר: ניהול מושכל של כלכלת המשפחה הבודדת יכול להשפיע על צמיחתה של המשפחה עצמה, אך ניהול כלכלי מושכל של משפחות רבות, וההשפעה המצרפית והמצטברת של התהליך, יכולים להשפיע ברמה החברתית והלאומית ולהיות חלק מתהליך הקיימות העולמי.

מתוך המבוא למחקר: "רשות התחרות פרסמה דו"ח ביניים שמציג סוגיות מרכזיות בשוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל…  דו"ח הביניים הציג תמונה לפיה חלק ניכר מסוכני הביטוח מכרו במהלך תקופת המחקר פוליסות של חברה יחידה. בנוסף, אצל כרבע מהסוכנים שמכרו פוליסות של יותר מחברה אחת, נתח השוק של החברה הגדולה ביותר שמכרו עלה על 90% … תופעה זו עשויה להעיד על כך שסוכנים מוכרים בעיקר את הפוליסות של החברות שמספקות להם את התמריצים האטרקטיביים ביותר"

המלצת מערכת אשל: סוכן הביטוח הוא האיש המתווך בין המשפחה למוצר הביטוחי, ולהמלצתו יש משקל רב. מהי מידת האובייקטיביות של סוכן הביטוח? האם נכון לבקש "חוות דעת שנייה" מעוד סוכן? או אולי לחפש ייעוץ בלתי תלוי? התשובה לכך אינה חד משמעית, וכל מי שעוסק בכלכלת המשפחה ראוי שיקרא את הדו"ח ויגבש את עמדתו…

מתוך המבוא למחקר: "…בחינה של תמהיל ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל מלמדת על שיעור
גבוה יחסית של מימון פרטי ביחס למימון הציבורי: 39% מההוצאה הלאומית על בריאות ממומנים על ידי משקי הבית בהשוואה ל–28% במדינות OECD…"

המלצת מערכת אשל: הוצאות על בריאות הן מרכיב חשוב בהוצאות כלכלת המשפחה (טיפול בבעיות רפואיות – רופאים, בדיקות, תרופות וכד',  וגם ביטוח רפואי). אז כמה בממוצע מוציאים צעירים על בריאות? כמה מוציאים מבוגרים? האם זה נכון שבגיל מבוגר מוציאים יותר על בריאות? מתי העקומה מתחילה לעלות, ובכמה? וודאי תופתעו לשמוע כי לפי המחקר, בגילאי 0-4 מוציאים יותר מאשר בגילאי 5-14, ובגיל 85 מוציאים דווקא הרבה פחות על בריאות מאשר בגיל 60. וכמו תמיד, כשחוקרים לעומק יש הפתעות, ולא הכול עובד לפי האינטואיציה… המחקר מפרק לנו את ההוצאות לפי גיל, וגם משווה את הנתונים מול מדינות רבות.  כל מי שעוסק בתכנון כלכלי למשפחות כדאי שיכיר את הנתונים.

מתוך תמצית המחקר: " המסמך כולל נתונים על מספר תביעות הביטוח שהטיפול בהן הסתיים, על סך התשלומים ששולמו במסגרת יישוב תביעות, על שיעור התביעות ששולמו למבוטחים מתוך כלל הפרמיות במגוון ענפי הביטוח".

המלצת מערכת אשל: משפחות רבות נמנעות מקניית ביטוח בטענה שחברות הביטוח מערימות קשיים בתשלום דמי הביטוח, ובבוא היום, הן יעשו כל מאמץ שלא לשלם את התביעה. בשנת 2018, למשל, הוגשו כ-225,614 תביעות בביטוחי הבריאות, מתוכן נדחו 38,865 תביעות.  והנה יש לנו במחקר נתונים ברורים, שמאפשרים לנו לבחון האם החשש של המשפחות מוצדק או לא. ונקודה נוספת למחשבה: גם אם חברות הביטוח אכן מערימות קשיים, וחלק מהתביעות נדחות, האם יש אלטרנטיבה? האם הכספים שנחסוך על תשלום הפרמיות בביטוחי הבריאות יתנו  מענה במקרה של הוצאה ענקית לאשפוז, תרופות מחוץ לסל וכד'?

מתוך המבוא למחקר: "מטרתו של נייר מדיניות זה להוות תשתית לדיון בשאלה כיצד יש לעצב את מערכת הסיעוד בישראל".

המלצת מערכת אשל: בשנת 2011 הורה המפקח על הביטוח להפסיק לשווק ביטוחים סיעודיים קולקטיביים. בשנת 2019 חברות הביטוח הפסיקו לשווק את הביטוח הסיעודי הפרטי. לאן הולך התחום?  מי שרוצה להבין את מערך הסיעוד בישראל על כל גווניו ופינותיו הנסתרות – שיקרא את המסמך הזה. כל מי שמתעניין או עוסק בכלכלת המשפחה ימצא במסמך עניין מקצועי וגם אישי (מערכת אשל מאחלת לקוראיה בריאות איתנה עד 120, אבל מצד שני לא יזיק להיערך…) במסמך סקירה של כל מערך הסיעוד בישראל, השוואה לנעשה במדינות ה OECD, תחזיות קדימה וגם דיון האם המענה לצורך הסיעודי צריך להינתן ע"י המערכת הציבורית או ע"י המערכת הפרטית.

מתוך המבוא למחקר: "תוחלת החיים בלידה במדינות המפותחות הוכפלה ב-150 השנים האחרונות וכיום אף חוצה את גיל 80 לנשים וגברים יחד. בעוד שראשיתה של העלייה הדרמטית בתוחלת החיים אופיינה בירידה בתמותת תינוקות וילדים, המשכה מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נבע בעיקר מירידה ניכרת בתמותת מבוגרים ובעיקר סביב גילאי הפרישה"

המלצות מערכת אשל: אחד האתגרים המשמעותיים של ניהול כלכלת המשפחה היא ההערכות לגיל המבוגר. מדובר בפנסיה ראויה שתספיק לשנים רבות, בהערכות כלכלית למצב סיעודי, ולמענה כלכלי לבעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר. במקביל, השתנו כללי המשחק הקשורים לירושות: הגיל הממוצע שבו יועברו הירושות לדור הבא יהיה כשהילדים יהיו באזור גיל 65… (ותראו כמה זמן הנסיך צ'ארלס מחכה להיות מלך… :). לעלייה בתוחלת החיים יש השפעות דרמתיות על תכנון וניהול כלכלת המשפחה, בראייה אסטרטגית רחבה, חוצת שנים ותקופות. המחקר מציג מגמות תמותה בישראל ובעולם, שיטות לחיזוי תמותה, ותחזיות לתוחלת החיים בטווח הארוך.

מתוך דברי הפתיחה לכנס: "כנס ים-המלח עוסק בכל שנה בסוגיות מרכזיות העומדות על סדר היום של מערכת הבריאות. הכנס נועד ללבן, לגבש חלופות ולהציג יתרונות וחסרונות לסוגיות השונות העומדות לדיון. הנושאים שעלו לדיון השנה בכנס סווגו לשלושה אשכולות: א. אסדרת ארגוני הבריאות ב. אספקת שירותי הבריאות ג. סוגיות כלכליות בחוק"

המלצת מערכת אשל: הוצאות הבריאות של המשפחה מהוות חלק משמעותי מתוך התקציב. מדובר בהוצאה על ביטוח בריאות מתוך השכר (כ-5% מהשכר) ועוד הוצאות על תרופות, טיפולים, רופאים וביטוחים פרטיים. סך ההוצאה למשפחה ישראלית ממוצעת יכולה להגיע ליותר מ 1000 שקלים לחודש. המתעניינים בתחום זה של ההוצאה על הבריאות ימצאו עניין רב בספר הכנס

מתוך התקציר למסמך: "המסמך עוסק בקריטריונים שנקבעו במדינות שונות
לזכאות לסיוע לקשישים המתגוררים בביתם"

המחקר מתאר את תנאי הזכאות לגמלת סיעוד בישראל, הערכת יכולת התפקוד ע"י הביטוח הלאומי, השירותים הניתנים, נתונים לגבי זכאי גמלת הסיעוד בישראל ועוד. המסמך מפרט את המצב הקיים בישראל, ומשווה את הנתונים למדינות שונות, בניהן: אוסטריה, איטליה, גרמניה, הולנד, נורבגיה, ספרד, צרפת ושבדיה.