מחקרים

אף שחלפו שנים רבות מכתיבת המסמך, וחלו שינויים באופי הביטוח הסיעודי בישראל, יש במסמך רקע ונתונים הרלוונטיים גם היום, וכן נתונים המתייחסים לסוגי הביטוח שהיו נהוגים בעת כתיבת המחקר, כמות הנזקקים לסיעוד, עלות השירותים ועוד

העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד מחייבת רגולציה בתחום מתן אשרות עבודה, הסדרת תנאי עבודה, מתן היתר העסקה למעביד ועוד. האתגר מונח לפתחן של מדינות רבות, ובמסמך מוצג המודל הקנדי להתמודדות עם נושאים אלו.

מתוך התקציר למחקר: "מסמך זה סוקר את נתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון על תביעות מבוטחים במסגרת ביטוחי הסיעוד שחברות הביטוח מציעות. במסמך רקע כללי על האופן שבו הטיפול הסיעודי בישראל מוסדר כיום, ואת סוגי ביטוח הסיעוד הקיימים כיום בשוק הפרטי.

המסמך מציג נתונים על היקף פוליסות ביטוח הסיעוד בישראל ועל היקף תביעות מבוטחים במסגרת ביטוח סיעוד ותוצאות הטיפול בהן"

מתוך התקציר למחקר: "סקירה של האחריות למתן השירותים לטיפול
ארוך-טווח, תוך התמקדות בבתי אבות במימון המדינה, ואופן אספקתם של שירותים אלה באוסטרליה, באנגליה, בהולנד, בגרמניה, בפינלנד ובאונטריו שבקנדה".

המסמך סוקר, בין השאר, את תמיכת המדינה בשירותים בבתי אבות, בטיפול בבית, בתמיכה בבית, את קביעת הזכאות לבתי האבות, רמת הסבסוד למפעילי בתי האבות, רמת ההשתתפות של המאושפז, ועוד.

מתוך התקציר למחקר: "במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין רמת ההכנסה המתמשכת בגיל העבודה לבין תוחלת החיים…"

המלצת מערכת אשל: אז הנה זה רשמי: עדיף להיות צעיר בריא ועשיר…  המחקר מציג מחקרים דומים שנעשו במדינות שונות בעולם, והוא ראשון מסוגו בישראל. התוצאה שלו (כמה לא מפתיעה) שתוחלת החיים של העניים נמוכה יותר. אנחנו רגילים לחשוב שבדר"כ העשירים ממנים את העניים, אבל נדמה שמהמחקר הזה עולה גם כיוון הפוך: אם תוחלת החיים של העניים נמוכה יותר, והם "מנצלים" פחות את הפנסיות וכספי הביטוח הלאומי, אז העשירים שחיים יותר בעצם חיים על חשבונם… האם המדינה צריכה לפעול לתיקון העיוות?

מתוך המחקר: "שיעור הפרשת החובה לפנסיה נקבע בשנת 2017 להיות בגובה 18.5% (גבוה במידה ניכרת מהממוצע של 6.9% במדינות ה-OECD שבהן קיימת הפרשת חובה).  מטרת מחקר זה לבחון האם שיעור ההפרשה לפנסיה על פי החוק הינו אופטימלי…"

המלצת מערכת אשל: להרבה אנשים נראה שאם המדינה קבעה משהו, אז כנראה שזה טוב ונכון. אבל בסוף הדרך מסתבר להם שמה שנקבע לא התאים להם, או נקבע משיקולים לא ענייניים. ומה בנוגע לפנסיית החובה? במחקר הזה תמצאו סקירת רקע על פנסיית החובה, והשוואה בינלאומית, וכמובן דיון בשאלה האם מה שהמדינה קבעה (18.5%) נותן מענה נכון וטוב לחוסכים בפנסיית החובה…

ואם כבר מדברים על פנסיית החובה, האם מה שהעצמאיים חוסכים כפנסיית חובה מספיק להם? המחקר לא עוסק בזה, אבל כדאי שכל עצמאי ישאל את עצמו…

מתוך התקציר למחקר: "על פי תרחיש הבסיס בסימולציה שערכנו, יחסי התחלופה הצפויים לגברים צעירים נעים בין 91-83% , וזאת כתלות בשכר. מנגד, עקב העובדה שגיל הפרישה לנשים נמוך מזה של גברים ותוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, יחס התחלופה לנשים נמוך והוא נע סביב המינימום המקובל (70%) ברוב רמות ההכנסה".

המלצת מערכת אשל: לנו דווקא היה נדמה שצעירים שמתחילים לחסוך היום יקבלו פנסיה נמוכה יותר מזו ממה שהמחקר מראה. אבל כנראה שברמת השכר הממוצעת קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי משפיעה מאד. כך או כך, במחקר אפשר לראות את השפעת המשתנים על יחס התחלופה (הפנסיה יחסית לשכר), ומה משפיע יותר. ולא, לא הופתענו למשל לראות שמי שמושך את כספי הפיצויים יקבל פנסיה נמוכה בהרבה, וגם מי שמשלם דמי ניהול גבוהים…

מתוך המבוא למחקר: "הבעיה היא שהחברה המודרנית בישראל, וגם במקומות אחרים בעולם, הייתה לקצרת רואי. כאשר ילדים הם קצרי רואי, הם מקבלים משקפיים לתיקון הראייה. כאשר חברות שלמות הופכות לקצרות רואי, התרופה אינה פשוטה כל כך".

המלצת מערכת אשל: ראייה אחרת, רעננה, נוקבת, על האתגר הפנסיוני של אזרחי מדינות המערב בכלל ושל אזרחי מדינת ישראל בפרט.  תוחלת החיים עולה, יהיו יותר עניים, המדינה תיתן רשת בטחון לזקנים ע"ח הצעירים שיצטרכו לשלם מיסים גבוהים כדי לממן את זה. הולכת להיות פה מלחמת דורות כי הצעירים לא פראיירים, והם לא יוותרו… כי פצצת הפנסיה תתפוצץ בעוד 30-40 שנים, ומדינות העולם המערבי, וישראל בתוכן, טומנות את ראשן בחול. המחקר פורס קשת רחבה של תהליכים, מציג תובנות בגובה העיניים, ומציע מודל חדש : "מודל עץ החרוב". אבל בשביל זה, אומרים החוקרים, צריך למצוא פתרונות כבר היום…

מתוך ההקדמה למחקר: "הטענות שנשמעות הן, כי לעובדים עם פנסיה תקציבית צפויה הכנסה גבוהה מאד לאחר הפרישה, בעוד שלחוסכים הצעירים צפויה פנסיה מינימאלית שלא תתקרב לשיעורים שיבטיחו מחיה בכבוד בגיל המבוגר…"

המלצת מערכת אשל: לצעירים יש אתגר אמתי בהערכות לפנסיה. איך בדיוק דואגים לפנסיה, כשתוחלת החיים הממוצעת תהיה 95 או 100? אז עוד רגע באמת תתממש להרבה אנשים הברכה "עד 120", אבל גם צריך לדאוג לממן את תקופת החיים הארוכה הזו בפנסיה. וגם, תסתכלו מסביב, הפנסיונרים שיוצאים היום לפנסיה עדיין בריאים ומלאי אנרגיה, יש להם זמן ורצון לקרוע את החיים ואת העולם, וההוצאות לא רק שאינן קטנות הן אפילו גדלות. אתגר אמתי, כבר אמרנו? מי שרוצה להבין את המשמעות במגזר הציבורי, כמה פנסיה יקבלו עובדים וותיקים לעומת עובדים צעירים, ימצא את מבוקשו במחקר…

מתוך המבוא למחקר: "תוחלת החיים בלידה במדינות המפותחות הוכפלה ב-150 השנים האחרונות וכיום אף חוצה את גיל 80 לנשים וגברים יחד. בעוד שראשיתה של העלייה הדרמטית בתוחלת החיים אופיינה בירידה בתמותת תינוקות וילדים, המשכה מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נבע בעיקר מירידה ניכרת בתמותת מבוגרים ובעיקר סביב גילאי הפרישה"

המלצות מערכת אשל: אחד האתגרים המשמעותיים של ניהול כלכלת המשפחה היא ההערכות לגיל המבוגר. מדובר בפנסיה ראויה שתספיק לשנים רבות, בהערכות כלכלית למצב סיעודי, ולמענה כלכלי לבעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר. במקביל, השתנו כללי המשחק הקשורים לירושות: הגיל הממוצע שבו יועברו הירושות לדור הבא יהיה כשהילדים יהיו באזור גיל 65… (ותראו כמה זמן הנסיך צ'ארלס מחכה להיות מלך… :). לעלייה בתוחלת החיים יש השפעות דרמתיות על תכנון וניהול כלכלת המשפחה, בראייה אסטרטגית רחבה, חוצת שנים ותקופות. המחקר מציג מגמות תמותה בישראל ובעולם, שיטות לחיזוי תמותה, ותחזיות לתוחלת החיים בטווח הארוך.

מתוך ההקדמה לפרסום: זה שנים רבות ששנתון בני +65 בישראל הוא כלי עזר ראשון במעלה לעוסקים בתחום הזיקנה. מאז פורסם השנתון לראשונה בשנת 1998, הקפדנו לשפר ולשכלל אותו כל העת, כך שיהיה תמיד עדכני ורלוונטי… עם השנים הפך השנתון להיות מקור נתונים יציב ואמין שמאפשר גם בחינת מגמות ארוכת טווח. בעוד בגוף השנתון מוצגים רק חלק מן הנתונים שנאספו ושעובדו על ידינו, בסיס הנתונים המלא עומד לרשות הגולשים באתר האינטרנט של המכון: .brookdale.jdc.org.il

המחקר בוחן את אי השוויון הכלכלי בשוק העבודה, את פערי השכר בשוק, והשפעתן ארוכת הטווח על החיסכון הפנסיוני. המסמך מציג את התפלגות השכר בישראל, את ההפרשות הפנסיוניות בכל רמת שכר, אומדן שיעור השכר המבוטח מתוך השכר הכולל, ואת השפעת הנתונים הנ"ל על תקבולי הפנסיה העתידיים של החוסכים.

מתוך תמצית המחקר: "מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו לעריכת ניתוח משפטי של מכלול ההסדרים שמובילים לפער הפנסיה המגדרי בישראל"

המלצת מערכת אשל: הפנסיה של הנשים נמוכה יותר, ולא רק בגלל שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, או שהן יוצאות לפנסיה מוקדם יותר. יש עוד סיבות רגולטוריות ומשפטיות המובילות למצב הזה. המחקר פורס את מכלול הסיבות לפער המגדרי הזה, תוך ניתוח המצב בכל מסלולי הפנסיה הנהוגים היום (רק בפנסיה התקציבית יש שוויון בין גברים ונשים). מי שעוסק בייעוץ לפרישה יגלה זווית נוספת של מערך הפרישה בישראל, וגם הצצה לאי השוויון המגדרי במדינות ה- OECD …

מתוך ההקדמה למחקר: "לאחר שורת הרפורמות בפנסיה שהחלה ב–1995 ונמשכת עד היום, עברו סיכוני הפנסיה התעסוקתית אל העמיתים והפנסיונרים. שיטת הפנסיה הקודמת הייתה
מבוססת על זכויות מוגדרות ואילו השיטה הנהוגה כיום היא של הפרשות מוגדרות שבה הסכום הצבור בקרן הוא הבסיס לתשלום פנסיית הזקנה. בשיטה זו עמיתי הפנסיה בישראל חשופים בשנים האחרונות לסיכונים המאיימים לשחוק את הכנסתם לאחר הפרישה ולהביא לגידול באי–השוויון ביניהם"

המלצת מערכת אשל: רוצה להבין יותר טוב את מערכת הפנסיה הישראלי? הנה לך הזדמנות… אז נכון, שהמחקר מתאים למיטיבי לכת, אבל גם מי שאיננו יועץ פנסיוני יכול למצוא בו עניין רב. אז מה יש פה? הרבה… סקירה על המערכת הפנסיונית בישראל בכלל ועל קרנות הפנסיה החדשות בפרט, דיון על פנסיית החובה, ניתוח של השפעת התשואה על יחס התחלופה, השפעת המיסוי על הפנסיה ועוד ועוד…  המחקר פורס קשת רחבה של נתונים וניתוחי רגישויות לגורמים שונים, ובוחן את יחס התחלופה (שכר/פנסיה) והשפעת פנסיית החובה על אי השיוויון… למיטיבי לכת, כבר אמרנו? אבל מעניין ומרחיב דעת גם לכל מי שמתעניין בתחום.

מתוך ההודעה לעיתונות של בנק ישראל: "מה ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על מאפייני שוק העבודה של זוגות נשואים? האם העלאת גיל הפרישה של בן זוג אחד משפיעה על מועד הפרישה והיקף התעסוקה של בן הזוג השני?… במקרים רבים, העלאת גיל הפרישה של גברים תרמה לעליית התעסוקה של נשותיהם. מנגד, העלאת גיל הפרישה הרשמי של נשים לא השפיעה על תעסוקת בן הזוג".

המלצת מכון אשל: מקובל לחשוב שגיל הפרישה הוא נתון קבוע, ונשים פורשות בגיל 62 וגברים בגיל 67. בפועל, הגיל הזה הוא רק "המלצה" להרבה מועסקים… עובדים רבים פורשים בפרישה מוקדמת, אם בשל מבצעי פרישה מרצון, ואם בשל החלטת העובד. המחקר מאיר זווית חדשה, ובוחן את ההשפעה הצולבת בין גיל הפרישה של בני הזוג, והאם הפרישה של אחד מבני הזוג משפיעה גם על המשך תעסוקת בן הזוג השני.  בישראל, גיל הפרישה של הנשים כיום הוא 62, אבל הוא אמור לעלות לגיל 64. האם תהיה לכך השפעה על החלטות הפרישה של בני הזוג?

חוברת מידע לעובדים בשירות המדינה בכל הקשור לפנסיה התקציבית.

מתוך המבוא לנייר המדיניות: "בנייר זה אנו בוחנים את השינויים שחלו בשוק הדיור בשנים האחרונות ועונים
על השאלה: האם העלייה במחירי הדיור צפויה להיעצר?"

המלצת מערכת אשל: מי שחי פה בעשור האחרון בטוח שמחיר הדירות תמיד עלו, אבל נתוני העבר מראים שהיו תקופות שמחירי הדירות ירדו, ואפילו לאורך שנים רבות. גרף המגמה הרב שנתי (1975 עד היום) מראה על עליה ממוצעת שנתית של 2% לשנה. בשנים האחרונות, כמובן, העלייה גבוהה בהרבה. נייר המדיניות מנתח מה היה, ושואל מה יהיה…

מתוך המבוא למחקר: "כ-44% בלבד מהלווים מקבלים הצעת מחיר מאושרת בבנק נוסף על זה שבו הם נוטלים את הלוואה…."

המלצת מערכת אשל: הצרכן ישראלי ממש ממש לא פראייר, ואחרי שהצהרנו את ההצהרה הזו אנחנו ממש לא מבינים למה שכשהוא הולך לקנות מוצר שערכו מאות אלפי שקלים, הוא לא עושה השוואת מחירים (אבל אם הוא קונה מגן מסך לסלולרי בעלי אקספרס שעולה 20 ש"ח הוא גולש לפחות חצי שעה, מחפש אתר שימכור לו את זה ב 19 ש"ח…)  מחקר מרתק, עם ניתוח רחב של האינפורמציה שיש למוכרים (הבנקים) מול מה שיש לקונים (אנחנו), ולמה אנחנו לא מקבלים עוד אינפורמציה. וגם, מה קורה בתחום במדינות אחרות.

מתוך התקציר למחקר: "בפרסום מוצגים נתונים על תשלומי משכנתה שמשלמים משקי בית בישראל ועל תשלומי משכנתה שמשלמים משקי בית בארה"ב… כל הנתונים מוצגים הן במחירים השוטפים והן כשיעור מסך הוצאות משק הבית וכשיעור מההכנסה הפנויה של משק הבית"

מתוך התמצית למסמך: "במסמך מוצגים נתונים על שוק השכירות בישראל. במסמך מוצגים שלשה אומדנים למספר שוכרי הדירות שאין בבעלותם דירה ושאינם מקבלים תמיכה בדיור מגורמים ממשלתיים או הסדר דיור מוזל. כמו כן, מוצגים נתונים על שוכרי הדירות לפי עשירונים וטווח מחירי שכירות, ולבסוף מוצגות הערכות על גבית מיסים על הכנסות משכר דירה"

מתוך התקציר למחקר: "עליית מחירי הדיור בעשור האחרון הפחיתה את יכולתם של משקי הבית לרכוש דיור ביחס לתחילת המאה. עם זאת, כאשר היכולת לרכוש דיור נבחנת לפי ההכנסה הפנויה הכוללת – ולא לפי מספר המשכורות הדרוש לקניית דירה, כמקובל – מתברר כי הירידה ביכולת זו מתונה יותר, והיחס הנוכחי בין ההכנסה הפנויה למחירי הדיור שווה ברמתו לזה שנצפה באמצע שנות התשעים של המאה שעברה".

מתוך התקציר למחקר: "…העליה החדה במחירי הדירות שהחלה בשלהי העשור הקודם, חלה במקביל לעליה משמעותית במספר הדירות שנרכשו להשקעה… במחקר נבחנו אספקטים נוספים שטרם נבחנו בעבודות קודמות, בכלל זה מאפייני תעסוקה של המשקיעים ובאיזו מידה, אם בכלל, ניתן לקשור בין עיתוי הרכישה לעיתוי קבלת תשלומי שכר בעלי אופי חד פעמי, בפרט פיצויי פרישה/פיטורין.

המלצת מערכת אשל: "טוב, זה לא סוד שבישראל יש הרבה רוכשי דירות להשקעה, אבל מי הם? האם הם שכירים? עובדי המגזר הציבורי? אנשים שקבלו ירושות או פיצויי פיטורין? מעניין… (מעניין אותנו, העוסקים בכלכלת המשפחה, אבל זה בטח מעניין את משווקי הדירות הללו… מי קהל היעד שלהם, למי כדאי למקד את מאמצי השיווק וכו'…) המחקר לא נותן תשובות שלמות, ויש עוד הרבה מקום לפילוח רוכשי הדירות להשקעה, אבל הוא משרטט תמונה ראשונית, ומעניינת.

מתוך התקציר למסמך: "מסמך זה מבקש לאתגר את התפיסה לפיה דיור הוא בהכרח מוצר פרטי הנרכש בתנאי השוק על ידי מי שידו משגת, ולשרטט אופק למדיניות שבמסגרתה דיור יחדל להוות סחורה נדל"נית ובמקום זאת ייתפס כהשקעה ציבורית, בדומה לאופן שבו נתפסים חינוך ובריאות ציבוריים.

יעדה של מדיניות זו הוא מציאות שבה כל אזרחי המדינה ייהנו מגישה לדיור ראוי, איכותי ויציב וזאת מבלי להכפיף את עתידם לחובות גדולים ולהוצאות כבדות."

מתוך התקציר למסמך: "יישום המודל עשוי לסייע לצעירים לרכוש דירה ראשונה גם בלי הון עצמי מספק, במחיר של הפחתה של קצבת הפנסיה בגיל הפרישה. כמו כן, ככל שמחיר הדירה נמוך יותר כך המשכנתה והסכום שיש למשוך מהחיסכון הפנסיוני נמוכים יותר, ולכן המודל המוצע עשוי להתאים גם לבעלי הכנסות נמוכות יותר."

המלצת מערכת אשל: הכסף הגדול של המשפחה מונח בשני נכסים: בפנסיה, ובדיור. מעבר לצורך למקסם את שניהם, צריך לחשוב איך מכניסים את שניהם לאותו מגרש משחקים, ומשחקים בניהם: פעם הפנסיה תומכת בדיור, ופעם הדיור תומך בפנסיה (אפשר להשוות את זה לניהול משחק נכון בין הבלמים, לקישור, ולחלוצים במשחק הכדורגל). אסטרטגיה נבונה יכולה לייצר משוואה בה 1+1=3. המחקר נותן כיוונים לחשיבה, ומשלב נתונים וניתוחים כלכליים. לא חייבים להסכים עם כל מה שכתוב במחקר, אבל בוודאי שאי אפשר להתעלם מהחשיבה הרעננה שהוא מביא…

מתוך התקציר למחקר: "בקיץ 2011 פרץ גל של מחאה חברתית בישראל, וגולת הכותרת הייתה מחאה על מחירי הדיור הנוסקים. ואכן, בעשור שקדם למחאה משכה הממשלה את ידיה משוק הדיור, לאחר שמאז קום המדינה הפגינה מעורבות רבה בתחום זה. צמצום המעורבות הממשלתית בשוק הדיור הביא לכך שפלח השוק ששרד הוא זה שאינו נזקק לתמיכה ממשלתית…

הימנעות הממשלה ממעורבות בשוק הדיור גובה מחיר בכמה רבדים: פגיעה בחזון התכנוני של תכנית המתאר הארצית (תמ"א 51 ): הגברת הקיטוב בין המרכז לפריפריה; עליית מחירים ואינפלציה, אשר גרמו בסופו של דבר לבנק ישראל להתערב בשוק המשכנתאות; ולבסוף, התסכול וההתמרמרות הכבדים בקרב קבוצות אוכלוסייה רחבות".